"אדם בדמותי" הוא הרומן השלישי והאחרון בטרילוגיית "ילדי הגטו", ובו חותם אדם דנון את מסעו בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. כמו שני הרומנים הקודמים, גם הרומן הזה מורכב משכבות של זמן־מרחב המשתרגות סביב ההיסטוריה הכללית והביוגרפיה של אדם – הנעות כמו מכונת זמן בין עבר לעתיד ובין עולמות מקבילים.
עזה לא ממשיכה בפיצוציה היומיים כדי שנאמר לה תודה. עזה גם לא שבה ומסתערת על המוות כדי שנכתוב עליה שיר. עזה גם לא מוצאת מרווח של זמן כדי לקרוא את איחולינו, וגם דואר לעזה אין, שכן היא נצורה בין תקווה לאויבים. ולמרות כל זאת, היא עומדת היום, וכל יום, כדי שנתפלל לשמה המיוחד. אין זה…
"לדברי פרופ' יהודה שנהב-שהרבני בישראל מתפרסמים בשנה בסביבות 1,500 ספרים מתורגמים משפות שונות, רובם מאנגלית, ואחר כך מצרפתית, מגרמנית, פולנית, שוודית ורק במקום השישי־השביעי ערבית!", כתבה של שירין פלאח-סעב לעיתון הארץ.
האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל וסדרת מכתוב מזמינים את הקהל הרחב לסדרת מפגשים על ספרות ערבית בעברית. במפגשים ידברו נציגים של הסדרה ואורחים אחרים על היבטים שונים של עולם הספרות והתרגום.
תולדות התרגום אפופים מסתורין ועמוסים תככים, בגידות ונקמות. בעבר הרחוק זכו מתרגמים ליחס חשדני ואמביוולנטי, ואין פלא בכך לאור העובדה שרבים מהאנשים ששלחו את ידם בתרגום באותם ימים היו טיפוסים מפוקפקים למדי- עבדים, עריקים, מרגלים, יורדי ים, שבויי מלחמה ופליטים.
"היֹה הייתה אישה שלא הרתה ולא נולדו לה ילדים. יום אחד, בליל אַלְקַדְר הקדוש שבסוף הרמדֿאן, היא התפללה אל בוראה: רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי פָּעוֹטָה, שׁאוּכַל לְגַדֵל ולָתֵת לָהּ בַּיִת. רִבּוֹנוֹ שׁל עוֹלָם, תֵּן לִי יַלְדָה, גַּם אִם תִּהְיֶה רַק חַרְצַנִּית שׁל זַיִת!" סיפור מתוך קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן" העתיד לצאת לאור בסדרת מכתוב בשנת 2024.
"בסיפוריו התרכז מחמד נפאע בתיאור הכפר הערבי, הקשר העמוק של הפלאחים לאדמה, התנגדותם העיקשת לדיכוי, והצומוד שלהם בחיי היום-יום. באמצעות הפיכת הכפר הפלסטיני בישראל לאתר אקטיבי של התנגדות יצר נפאע גרסה מקומית של הריאליזם הסוציאליסטי, גרסה שהציעה פתרון פואטי למתח בין הזירה המעמדית לזירה הלאומית", ההקדמה שכתב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני לקונטרס "קושאן".
ערב מיוחד בשיתוף בין מרכז מוסאוא וסדרת מכתוב לציון יום השנה לפטירתו של הסופר סלמאן נאטור ז"ל. הערב יתקיים ב-14 לפברואר וידברו בו, בין היתר, פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר יוני מנדל עורך המשנה.
קול קורא להכשרת מתרגמים בגישת התרגום הדו-לשוני והקבוצתי של מכתוב-مكتوب. הסדנה תתמקד בסוגת תרגומי ספרות יפה ובייחודיותה של סוגה זו, מתוך התייחסות להיסטוריה של תרגום, יחסי שפות, יחסי כוח בתרגום, תעתיקים, אטימולוגיה, תרגום לאחור וסוגיות אחרות.
בקיץ 1916 יצאו שני המשכילים העוסמאנים הצעירים מוחמד בהג'ת ורפיק אל־תמימי למסע מחקר בחלקה הדרומי של בפרובינציית ביירות לבקשת המושל החדש והנמרץ עזמי ביי. הדו"ח שחיברו משלב רשמי מסע עם נתונים היסטוריים, דמוגרפיים, כלכליים ואחרים על המחוז, ובמיוחד על העדות הדתיות ועל הערים והכפרים שאכלסו אותו. אלי אושרוב כותב על הספר "וילאית ביירות" המיועד לצאת לאור בסדרת מכתוב-مكتوب בשנת 2024.
"כל דבר במלבס שונה מן המצופה, וכל דבר מעבר לדמיון. שאלתנו הראשונה קיבלה כעת צורה מכאיבה: האם היישוב הזה שלנו? כל מקום שתיתן בו את עיניך, נושבת ממנו רוח עברית עזה.", פרק מתוך הספר "ולאית ביירות" של רפיק אלתמימי ומוחמד בהג'ת. הספר מתורגם לעברית בימים אלו ומיועד לצאת לאור בשנה האה בסדרת מכתוב-مكتوب.
טאהא מוחמד עלי היה מן המשוררים הפלסטיניים החשובים בדורו. בשירתו תופסים זיכרון הנכבה, והניסיון להחיות את הכפר שחרב, על דמויותיו השונות, מקום מרכזי, ואלו מעוצבים לא פעם עם מידה של הומור ואירוניה. אלמוג בהר כותב למגזין "מקו ועד תרבות" על השיר "נקמה" ושירים אחרים של טאהא.
הקלטה לערב שקיימנו בשיתוף מרכז משכנות שאננים בירושלים על השירה של טאהא מחמד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית. הערב כלל הקראה של שירים בערבית ועברית, דו שיח של פרדוס חביבאללה ואלמוג בהר, הרצאה של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ועוד.
"קראתי לאיטי את הסיפור "ע׳זאלה", והתפעלתי מהאופן שבו הסיפור האישי של עבד אלבאקי מתעמק בסיפור הקולקטיבי של ניתוק האדם מהאדמה והטבע בהקשר הקולוניאלי הישראלי, ומתאר את המשבר הבין-דורי, ואת משבר הגבריות הערבית, ואת השלכות ההיעדר, או נטישת האב המודרני…", הדברים שנשא איאד ברגותי, עורך המשנה בסדרת מכתוב, בהשקה של הקובץ "לשכת המקוללים" מאת מחמד עלי טאהא.
"האדמה הממשית הופקעה, וגם השמות שסימנו אותה הוחלפו על ידי ועדת שמות, אך משהו מהקיום שלה נשמר במקום אחר: בשפה. השפה היא אדמה, אבל היא לא תמיד אדמה פורייה, כי היא יכולה להיות גם ביורוקרטית ויבשה. כדי שמשהו יצמח מתוכה היא צריכה שירד עליה גשם. הגשם הזה הוא חלק מהמעשה הספרותי של מוחמד עלי טאהא.", הדברים שנשאה העורכת הספרותית דפנה רוזנבליט בהשקה של קובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".
הקלטה של ערב ההשקה שקיימנו לכבוד הקובץ "לשכת המקוללים" במכון ון ליר בירושלים ביום 12.9.2023. הקובץ כולל סיפורים נבחרים מאת הסופר הפלסטיני מוחמד עלי טאהא, אחד היוצרים הבולטים בישראל, ונכון להיום זהו המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שרואה אור בעברית.
סדרת מכתוב-مكتوب ומרכז משכנות שאננים שמחים להזמין את הציבור לערב של ספרות, שירה ותיאטרון שעוסק בכתיבה של טאהא מחמד עלי ודמות הגיבור ביצירה הפלסטינית, וזאת ביום רביעי 20.9.2023 בשעה 19:30.
"זהותה של כרכוכ היא בראש ובראשונה זהות קרנבלית שעשויה בין רגע להתהפך מאושר לזעם ומעליזות חגיגית לאלימות דורסנית. אלעזאווי אוהב להקהיל את הציבור הכרכוכי המגוון בסצנות קולניות שהופכות לקטלוגים המכנסים את ריבוי הלשונות, העדות והתרבויות", סקירה של דניאל בהר לרומן 'אחרון המלאכים' בכתב העת מעלה.
ראיון עם מתרגמי הרומן "חידת אדמונד עמראן אלמאלח" יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד בתכנית הרדיו "מה שכרוך": "יש מסורת נורא מעניינת של כתיבה ערבית על יהודים בעשרים שנה האחרונות, ז"א יש כמיהה לחזור ולעשות איזה חיבור עם היהודים שהם קוראים להם לא היהודים הערבים כמונו אלא הערבים היהודים" (הקשיבו החל מהדקה 30:50).
"המחזה 'טאהא' שתורגם עתה לראשונה לעברית, מספק הצצה מרתקת לחייו ויצירתו לאורך השנים: מבריחתו כנער מהכפר האהוב ספוריה, דרך חייו במחנה פליטים ועד השיבה המסוכנת לארץ", שירין פלאח סעב כותבת לעיתון 'הארץ' על המשורר טאהא מחמד עלי ועל המחזה שמבוסס על סיפור חייו.
הזמנה לערב השקה לקובץ "לשכת המקוללים"- מבחר מיצירותיו של הסופר מחמד עלי טאהא שיתקיים במכון ון ליר בירושלים ביום 12.9.2023 בשעה 18:30. הערב יתקיים בנוכחות הסופר ויכלול קריאה מתוך הקובץ בערבית ועברית.
ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".
ראיון יעם גיא אלחנן על התרגום של המחזה 'טאהא' בתכנית הרדיו "מה שכרוך" (החל מהדקה 09:17). המחזה מאת עאמר חליחל הוא הצגת יחיד, ביוגרפיה המתחקה אחר חייו של המשורר הפלסטיני טאהא מחַמַּד עַלי, והוא הוצג עד כה בערבית ובאנגלית וזכה להצלחה רבה בארץ ובחו"ל.
"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."
מכתוב ובית אריאלה שמחים להזמין את הקהל לערב השקה לרומן "כאילו היא ישנה" מאת הסופר אליאס ח'ורי. ההשקה תתקיים ביום ראשון 13.8 בספריית בית אריאלה- מתכנסים בשעה 19:30 ומתחילים בשעה 20:00.
הסיפור שנתן לקובץ הסיפורים של מחמד עלי טאהא את שמו- לשכת המוקללים! הקובץ מהווה המבחר העשיר ביותר של סיפוריו שראה עד כה אור בעברית.
"הסופר הלבנוני מפגין את יכולתו הסיפורית הנדירה ומגולל את סיפור יחסיהם של פלסטיני מיפו וצעירה מביירות ב-1947", סקירה של שירין פלאח סעב לעיתון "הארץ".
לרגל שבוע הספר, אנו שמחים לבשר לכם כי בשבועיים הקרובים נשתתף בשלושה ירידי ספרים: בתל אביב, בירושלים ובחיפה. בנוסף, יתקיים מפגש עם הסופר מוחמד עלי טאהא לרגל צאתו לאור של קובץ הסיפורים "לשכת המקוללים" בסדרת מכתוב-مكتوب.
"כתביו של מוחמד עלי טאהא מהווים ציון דרך אנושי ופלסטיני לא רק בגלל כישרונו הספרותי או משום שהוא מעמיד בלב הכתיבה סיפורים אנושיים על האדם הפלסטיני, אלא מכיוון שהוא משתייך לדור הילדים שגורשו בזמן הנכבה, ושנושא עמו מאז את חווייתם הטרגית." אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לקובץ הסיפורים "לשכת המקוללים".
"חמיד, שטרם זכה בתואר שנודע בו עד סוף חייו, נכנס לביתו שהדיף ריח מדבריות. כמנהגו תמיד, בעטה רגלו בדלת הכבדה העשויה עץ אגוז המקושטת במסמרים רחבי־ראש. הוא נהג לנעול את מנעול הדלת, בעל הזיזים הבולטים, רק בשעות הלילה, ולכן הופיע עליו טחב, ששיווה לשוליו גוון ירוק זרחני." פרק ראשון מתוך הרומן העיראקי "אחרון המלאכים".
במאמר זה, מתמקדת ד"ר עאידה פחמאווי ותד במורכבות התרבותית והפוליטית הכרוכה בתרגום ספרות פלסטינית לעברית ובמודל התרגום הייחודי שפותח בידי פרוייקט מכתוב. "סיפור עכאא'י" כמקרה בוחן.
"רק בחלום יכולה הגיבורה לדעת שהיא מתה, כמו שקורה בפסקת הסיום הגאונית של כאילו היא ישנה, המציגה את הפרדוקס הזה במלוא חריפותו. זהו סיום ראוי לחיים שהם חוויית הזיה מתמשכת, נטולת כל חוץ, המראה כי החלום איננו היפוכם של החיים, וגם החיים אינם היפוכו של החלום.", החתימה שכתב ד"ר ראיף זריק לרומן של אליאס ח'ורי.
"איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה, ועדיין מצויה בחבלי לידתה? איך אפשר לספר על מרחב שהפך צר וקטוע, ולגולל את קורותיהם של דורות שונים הנבללים זה בזה?", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן של אליאס ח'ורי "כאילו היא ישנה".
מכתוב, תיאטרון יפו ותיאטרון אלסראיא מזמינים את הקהל הרחב להקראה תיאטרלית חד פעמית למחזה הסורי "חלומות אומללים" מאת המחזאי הסורי סעדאללה ונוס ביום חמישי 4.5.2023 בשעה 19:00.
ערב ההשקה שהתקיים לכבוד צאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל אלעזאווי, בהשתתפות מתרגם הרומן עידן בריר, עורכת התרגום מונא אבו בכר, פרופ' בסיליוס בוארדי וד"ר יוני מנדל. הערב התקיים ברידינג באלנבי ביום ראשון 19.3.2023.
מַכְּתוּבּ مكتوب ורידינג באלנבי שמחים להזמינכם.ן לערב השקה לרומן "אחרון המלאכים" מאת הסופר העיראקי פאדל אלעזאווי, ביום ראשון 19.3.2023 בשעה 19:30.
"בפרוזה הזו אפשר לראות גם סדקי תהומות, בבחינת כתיבה על השפה כגיבורת הרומן, כתיבה הגותית שדומה יותר לשירה מאשר לפרוזה". זמירה פורן ציון על "שפת הסוד" מאת נג'וא ברכאת.
"זה עולם של נשים. רובן ממעטות לצאת מהכפר, ולא מכירות את החיים באוניברסיטאות, במרכזי הקניות, במסעדות ובאולמות הקולנוע, שילדיהן פוקדים בקביעות. דור ההורים ממשיך לחיות כפי שחיו פעם, בנעוריהם". סיפור קצר מתוך "הכלוב", קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס.
ד"ר שרה אוסצקי לזר משוחחת עם הסופרת הפלסטינית פידא ג'ריס בערב ההשקה לקובץ הסיפורים "הכלוב | القفص" שראה אור בסדרת מכתוב. הערב התקיים בחנות הספרים רידינג באלנבי ביום 8.2.2023.
ראיון עם איאד ברג'ותי בפינת הרדיו "ערבית ספרותית" לרגל יציאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל עזאווי: "יצר טקסטים מהפכניים בצורת הכתיבה שלהם, הוא באמת הקדים את זמנו" (הקשיבו החל מהדקה 25:35).
לואי ותד כותב על קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס: "אחת השאלות המורכבות ביותר העולות מדפי הספר, בעיקר בסיפורים שבהם נפגשים מזרח ומערב, היא בדבר היחס שבין ערכי הקהילה המסורתיים אל מול האינדיבידואליזם הליברלי".
ראיון עם ד"ר יוני מנדל, עורך המשנה של סדרת מכתוב, במגזין הספרות היומי של כאן תרבות "מה שכרוך" לקראת ההשקה של קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס "הכלוב" (החל מהדקה 41:25).
סדרת מכתוב וחנות הספרים רידינג שמחים להזמין לערב השקה של "הכלוב", קובץ סיפורים מאת הסופרת הפלסטינית פידא ג'ריס, ביום 8.2.2023 בשעה 19:30.
אחרון המלאכים נחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלעזאווי ולאחד הרומנים החשובים שנכתבו בערבית. הרומן, שנכתב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, הוא במידה רבה סיפורה של העיר כרכוכ, אחת הערים המגוונות, המעניינות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר ברחבי המזרח התיכון, ולא פחות מכך גם מוקד לאחד הסכסוכים הלאומיים הבוערים של העידן הנוכחי.
הצצה לרומן של הסופר המרוקאי הצעיר מוחמד סעיד אחג'יוג' "החידה של אדמונד עמראן אלמאלח" שנמצא בתהליך תרגום בסדרת מכתוב. הרומן שואב השראה מחייו של הסופר היהודי מרוקאי אדמונד עַמְרָאן אלמאלח ומאפשר לעמוד על ההיסטוריה של יהודי מרוקו מנקודת מבט ערבית.
"מאז ומעולם היו היחסים בין אבו רמזי וח'ליל עכורים, בלשון המעטה. העליות והירידות שחלו בהם בחמש־עשרה שנות שכנות הושפעו מקשייהם הכלכליים, מהפערים בהשקפותיהם בתחום הפוליטיקה המקומית, מהמתחים בין נשותיהם (סעיף חשוב שעוד נתעכב עליו), מהמחלוקת הקבועה בשאלת הגבול בין מגרשיהם, ומשלל חיכוכים שונים ומשונים". סיפור קצר מתוך "הכלוב", קובץ הסיפורים של פידא ג'ריס.
מַכְּתוּבּ مكتوب- ספרות ערבית בעברית גאה להזמין לערב השקה לרומן "שפת הסוד" מאת הסופרת הלבנונית נג’וא ברכאת, ביום שני 5.12.2022 בשעה 20:00. בערב נקיים שיחה עם מתרגמות הרומן כפאח עבד אלחלים וברוריה הורביץ.
בסקירה למוסף "פנס" כותבת רחלי דור רפפורט: "כשחרזאדה מודרנית, אחמד מתפתל בין שלל דימויים ודמויות, כיעור ויופי, כדי לבלבל את הקורא העליון – הצנזור של השאה – אך מעמיד אל מול פרצופו ביקורת פוליטית ותרבותית בכל עמוד ובכל פרק מעמודי הספר"
"עץ החרוב שהורה למתיישב הזר ה"חף מפשע" עלי ועל אבות אבותיי, הוא־הוא העטיפה לזהותי, והוא גם העור של נשמתי, אם יש עור לנשמה…", מחמוד דרוויש כותב לסמיח אלקאסם. מכתב מתוך ספר "אלרסאא'ל- האיגרות".
"כוכבות הספר הן הנעליים. הן משמשות באופן סמלי כחפץ המפריד בחדות בין מי שאין לו לבין מי שיש לו קצת יותר", סקירה של אביב פטר לרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד במעלה- כתב עת לביקורת.