ראיון עם מתרגמי הרומן "חידת אדמונד עמראן אלמאלח" יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד בתכנית הרדיו "מה שכרוך": "יש מסורת נורא מעניינת של כתיבה ערבית על יהודים בעשרים שנה האחרונות, ז"א יש כמיהה לחזור ולעשות איזה חיבור עם היהודים שהם קוראים להם לא היהודים הערבים כמונו אלא הערבים היהודים" (הקשיבו החל מהדקה 30:50).
ברומן "אחרון המלאכים" מתאר פאדל אלעזאווי, סופר עיראקי יליד כרכוך שגלה לברלין, את שקיעתה וחורבנה של עיר הולדתו בסגנון הריאליזם המאגי נוסח גבריאל גרסיה מארקס. סקירה של רונן זיידל במוסף הספרות של "הארץ".
"כאדמונד עמראן אלמאלח הסופר, שעסק ברבות מיצירותיו בזיכרון, בעבר וביחסים ביניהם, גם חידת אדמונד עַ מְ ראן אַלְ מַאלֶ ח (להלן החידה) שיצר אחג׳יוג׳, חוקרת עבר וזיכרון. במעין הומאז׳ לחייו של הסופר המרוקאי הוותיק וליצירתו, הולך הסופר הצעיר בעקבותיו ומציג עד כמה ההיסטוריה והזיכרון הם רבי־פנים, מלאי אפשרויות והיתכנויות שיש שהתקיימו ואפשר שלא.."
"הסופר הלבנוני מפגין את יכולתו הסיפורית הנדירה ומגולל את סיפור יחסיהם של פלסטיני מיפו וצעירה מביירות ב-1947", סקירה של שירין פלאח סעב לעיתון "הארץ".
"חמיד, שטרם זכה בתואר שנודע בו עד סוף חייו, נכנס לביתו שהדיף ריח מדבריות. כמנהגו תמיד, בעטה רגלו בדלת הכבדה העשויה עץ אגוז המקושטת במסמרים רחבי־ראש. הוא נהג לנעול את מנעול הדלת, בעל הזיזים הבולטים, רק בשעות הלילה, ולכן הופיע עליו טחב, ששיווה לשוליו גוון ירוק זרחני." פרק ראשון מתוך הרומן העיראקי "אחרון המלאכים".
"רק בחלום יכולה הגיבורה לדעת שהיא מתה, כמו שקורה בפסקת הסיום הגאונית של כאילו היא ישנה, המציגה את הפרדוקס הזה במלוא חריפותו. זהו סיום ראוי לחיים שהם חוויית הזיה מתמשכת, נטולת כל חוץ, המראה כי החלום איננו היפוכם של החיים, וגם החיים אינם היפוכו של החלום.", החתימה שכתב ד"ר ראיף זריק לרומן של אליאס ח'ורי.
"איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה, ועדיין מצויה בחבלי לידתה? איך אפשר לספר על מרחב שהפך צר וקטוע, ולגולל את קורותיהם של דורות שונים הנבללים זה בזה?", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן של אליאס ח'ורי "כאילו היא ישנה".
ערב ההשקה שהתקיים לכבוד צאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל אלעזאווי, בהשתתפות מתרגם הרומן עידן בריר, עורכת התרגום מונא אבו בכר, פרופ' בסיליוס בוארדי וד"ר יוני מנדל. הערב התקיים ברידינג באלנבי ביום ראשון 19.3.2023.
"בפרוזה הזו אפשר לראות גם סדקי תהומות, בבחינת כתיבה על השפה כגיבורת הרומן, כתיבה הגותית שדומה יותר לשירה מאשר לפרוזה". זמירה פורן ציון על "שפת הסוד" מאת נג'וא ברכאת.
ראיון עם איאד ברג'ותי בפינת הרדיו "ערבית ספרותית" לרגל יציאתו לאור של הרומן "אחרון המלאכים" של הסופר העיראקי פאדל עזאווי: "יצר טקסטים מהפכניים בצורת הכתיבה שלהם, הוא באמת הקדים את זמנו" (הקשיבו החל מהדקה 25:35).
אחרון המלאכים נחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלעזאווי ולאחד הרומנים החשובים שנכתבו בערבית. הרומן, שנכתב בסגנון הריאליזם הפנטסטי, הוא במידה רבה סיפורה של העיר כרכוכ, אחת הערים המגוונות, המעניינות ובעלות ההיסטוריה העשירה ביותר ברחבי המזרח התיכון, ולא פחות מכך גם מוקד לאחד הסכסוכים הלאומיים הבוערים של העידן הנוכחי.
"כוכבות הספר הן הנעליים. הן משמשות באופן סמלי כחפץ המפריד בחדות בין מי שאין לו לבין מי שיש לו קצת יותר", סקירה של אביב פטר לרומן "מנהל בית הספר" של ג'לאל אל-י אחמד במעלה- כתב עת לביקורת.
כפאח עבד אלחלים וברוריה הורביץ, מתרגמות "שפת הסוד", מתראיינות למשדר של "נשים עושות שלום" על הרומן ועל עבודת התרגום המשותפת (הקשיבו לראיון החל מהדקה 14:14).
"כך נהגו שניהם במשך שבועות אחדים, הנער ח'לדון עומד בפתח החנות, וזיידון המוכר המוזר ניצב מאחורי הדלפק של החנות הגדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ ?". פרק מתוך הרומן "שפת הסוד" של נג'וא ברכאת.
"בזמן שהחמלה המבצבצת פה ושם כמעט בעל כורחה מצטברת לתקווה זהירה, שביל המטפורות מוביל בבטחה אל ההתפרצות הרצחנית של המנהל בסוף הספר", מרית בן ישראל כותבת על הרומן של ג'לאל אל-י אחמד "מנהל בית הספר".
ספריה של אילנה ברנשטיין קוראים תיגר על מושגים מקודשים של אימהוּת, ומעיזים לגעת גם בהנחות יסוד הנוגעות בנוכחות ובקיום בכאן ובעכשיו. אחרית הדבר שכתבה המתרגמת מונא אבו בכר לגרסה הערבית של "מחר ניסע ללונה פארק" שיצאה לאור בשיתו"פ בין מכתוב לדאר לילא.
השקה של הרומן "מנהל בית הספר" מאת ג'לאל אל-י אחמד שראה אור בסדרת מכתוב בתרגומה של אורלי נוי. בהשקה השתתפו, מלבד המתרגמת, פרופ' חגי רם, ד"ר סיון בלסלב ועו"ד עלי חיידר.
"נשכבתי לצד אמי, נשקתי לראשה ולחשתי לה, יאם, יאם, יאם, קומי, אמא, אני עומד לנסוע, ויכול להיות שלא נתראה עוד". פרק ראשון מתוך הרומן "עיראקי בפריז" מאת הסופר שמואל שמעון שעתיד לראות אור בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب בקרוב.
השקה חגיגית לרומן "הסוררת" מאת אנעאם כצ'אצ'י בשיתו"פ בין חנות הספרים המגדלור ומכּתוּבּ-مكتوب. בהשקה השתתפו המתרגם יותם בן שלום, ד"ר ראויה בורבארה, ד"ר רונן זיידל וד"ר יוני מנדל.
"גיבור ספרו של הסופר האיראני ג'אליל אל-י אחמד הוא מנהל בית ספר באיזור נידח. אבל החוויה שהוא מתאר מוכרת לכל מנהל ומנהלת, הלכודים בין רצון לעצמאות ומערכת חינוך שרוצה מנהלים צייתנים", סקירה מקיפה של גיל גרטל באתר "שיחה מקומית".
הנובלה "מנהל בית הספר" כללה ביקורת נוקבת על מערכת החינוך האיראנית ועל השחיתות שפשתה תחת שלטון השאה. כתבה מורחבת של "ישראל היום" על הרומן שיצא לאור בסדרת מכתוב כולל ראיון עם המתרגמת אורלי נוי.
"נוסף על שימוש בריאליזם ספרותי, שבא לידי ביטוי בשפה אבסטרקטית, בוטה, וולגרית ונטולת ז'רגון פילוסופי, אימץ אל־י אחמד סגנון כתיבה מעורפל ושופע מטאפורות, וזאת כדי להתחמק מכללי צנזורה מחמירים של משטר השאה", אחרית הדבר שכתב ד"ר חגי רם לרומן "מנהל בית הספר".
כתבת וידאו של אתר "ואלה" בהשתתפות הסופר איאד ברגותי, שכתב את "סיפור עכאא'י", ועומר עינב, שחוקר את הכדורגל המקומי בתקופת המנדט.
"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".
פרק ראשון מתוך הרומן "הסוררת" של הסופרת העיראקית אנעאלם כצ'אצ'י. הרומן יצא לאור בסדרת מכתוב בתרגומו של יותם בנשלום ועריכת תרגום של דימה דראושה.
הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.
"זה כנראה גשר סנטימנטלי, מנטלי, רגשי ומחשבתי שהם רצו לבנות ביניהם למרות, ואולי בגלל, המרחק שהפריד ביניהם". ראיון עם איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, על המכתבים שהחליפו ביניהם דרוויש ואלקאסם בספר "אלרסאא'ל-האיגרות" .
אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".
"יום חג", כך מתארת חביבה פדיה את יציאתו לאור של הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש בעברית בסקירה שכתבה לעיתון "הארץ".
"המעבר החד מהאילטה הכלכלית-חברתית של בגדאד למעברה בפתח תקווה עמד ברקע הכתיבה של הסיפור", ראיון בתכנית הרדיו "קפה גיברלטר" עם ציון נקאש בנו של סמיר נקאש ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני על חייו הייחודיים של נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" (החל מהדקה 33:27).
הסוצילוג וחוקר התרבות ד"ר יובל עברי מתארח במגזין "מה שכרוך" בכאן תרבות אודות הסופר היהודי עיראקי סמיר נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בסדרת מכתוב (החל מדקה 13:55).
פרופ' יהודה שנהב שהברבני, העורך הראשי של מכתוב והמתרגם של כמה מהרומנים של הסופר אליאס ח'ורי, כותב על העולם הספרותי של ח'ורי בעברית במגזין הספרותי "Banipal" המוקדש לספרות ערבית מודרנית.
ראיון עם יהודה שנהב שהרבני העורך הראשי של מכתוב עם גואל פינטו ב"כאן תרבות" לרגל יום הספר הבינלאומי (החל מהדקה 1:31:00).
"חפש, שלמה! חפש! תור אחר מי שיבין אותך." כאן הדיבור חשוב יותר ממים וממזון. הדיבור הנו קשר, והקשר הוא יֶדַע, והידע מוביל אל הדרך שאתה מחפש. אם תלך בדרך הנכונה, תשיג את מבוקשך ותגשים את רצונך. קטעים נבחרים מתוך הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
בכתיבתו השתמש סמיר נקאש באלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו וכן באירועים היסטוריים הקשורים ליהודי עיראק מתוך זיכרונו הפרטי, מזיכרון משפחתו וכן מהזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. להלן אחרית הדבר שכתב בנימין ריש לרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.
הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.