"כאילו היא ישנה": אליאס ח'ורי על אהבה בימי הנכבה

"הסופר הלבנוני מפגין את יכולתו הסיפורית הנדירה ומגולל את סיפור יחסיהם של פלסטיני מיפו וצעירה מביירות ב-1947", סקירה של שירין פלאח סעב לעיתון "הארץ".

בין חלום למציאות ברומן "כאילו היא ישנה"

"רק בחלום יכולה הגיבורה לדעת שהיא מתה, כמו שקורה בפסקת הסיום הגאונית של כאילו היא ישנה, המציגה את הפרדוקס הזה במלוא חריפותו. זהו סיום ראוי לחיים שהם חוויית הזיה מתמשכת, נטולת כל חוץ, המראה כי החלום איננו היפוכם של החיים, וגם החיים אינם היפוכו של החלום.", החתימה שכתב ד"ר ראיף זריק לרומן של אליאס ח'ורי.

איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה?

"איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה, ועדיין מצויה בחבלי לידתה? איך אפשר לספר על מרחב שהפך צר וקטוע, ולגולל את קורותיהם של דורות שונים הנבללים זה בזה?", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן של אליאס ח'ורי "כאילו היא ישנה".

פוסט-תרגום: על שני ספרים חדשים של יהודה שנהב-שהרבני

"[הספרים] לא רק שהם מציעים דגם לפעולה פוליטית-ביקורתית בתרגום, אלא שהם מציעים גם דגם לחילוץ של פעולה פרגמטית מתוך תיאוריה פוסט-מודרניסטית." סקירה מקיפה של אוהד זילצר זובידה.

האומנם אפשר לחצות את המחסום שבין התרבויות?

"מסה מרתקת וסוחפת על שפות, יצירה, תרבויות וחברות", בני ציפר סוקר את הספרון "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי" במוסף הספרים של הארץ.

יהודה שנהב-שהרבני: "שנים לא הבנתי מה אני מאבד כשהתכחשתי ל'שהרבני'"

""הייתי בשנת שבתון, והלכתי ללמוד, כן, ללמוד — בתיכון ערבי בנצרת, כיתה י"א, כדי להבין יותר." ראיון מורחב עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני במוסף גלריה של עיתון הארץ לרגל יציאת שני ספריו האחרונים לאור.

מגטו לוד לגטו ורשה וחזרה

אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".

The Hebrew-Speaking Universe of Khoury's Palestinian Novels

פרופ' יהודה שנהב שהברבני, העורך הראשי של מכתוב והמתרגם של כמה מהרומנים של הסופר אליאס ח'ורי, כותב על העולם הספרותי של ח'ורי בעברית במגזין הספרותי "Banipal" המוקדש לספרות ערבית מודרנית.

התחביר הפוליטי של הנעדרים

ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".

על "הלשון הכרותה" של הפלסטיני בשפה העברית

"מסתבר שזה ערבי זקן ואילם. במלחמה כרתו את לשונו. הם או אנחנו, האם זה משנה? מי יודע מה היו המלים האחרונות שנתקעו בגרונו?". אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".

האם לעבור בשתיקה על שאלת הלשון?

"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.

"אובדן הזיכרון הוא אויב הדמיון": פרקים נבחרים מילדי הגטו

החלטתי לכתוב רומן בדיוני על משורר האהבה מתקופת ח'ליפוּת בית אוּמַיָה. הסתייעתי בזיכרונות של אחרים שמצאתי בספרים. רק כדי למצוא את עצמי מול מפץ בזיכרוני. פרקים נבחרים מהרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי שיצא לאור בעברית במסגרת סדרת מכתוב.

"פקעת של סודות": אליאס ח'ורי מסתבך בקורים של עצמו

"אמת, שקר, זיכרון ושכחה הם החומרים שמרכיבים את "פקעת של סודות", רומן שעלילותיו מסופרות כמה פעמים, בכל פעם בצורה אחרת, באופן המקשה על הקורא לדעת אם אמת הונחה בפניו או גרסה חלופית."، קראו כאן את ביקורתו של ג'קי חוגי על הספר של אליאס ח'ורי באתר "הארץ".

الياس خوري، أولاد الغيتو – اسمي آدم
אליאס ח'ורי, ילדי הגטו – שמי אדם

הרומן תורגם על ידי יהודה שנהב-שהרבני זהו התרגום הראשון של הרומן לכל שפה שהיא. הרומן שיצא לאור לפני כשנה מתאר את קורותיו של צעיר פלסטיני בניו יורק, אשר גר בילדותו בגטו הערבי בלוד ומתלכד בין זהותו הישראלית והפלסטינית. הספר זכה לפרסים רבים – ביניהם פרס פסטיבל "כתארא" לספרות (Katara Prize For Arabic Novel), וכן זכה להיות אחד מששת המועמדים הסופיים לפרס ה"בּוּקֶר" הערבי בשנת 2017 (Arabic Booker Prize).

פקעת של סודות / אליאס ח'ורי

רומן זה, של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי, מתרחש בלבנון וקורע צוהר לעולם החשיש והזנות, לבתי הכלא בבירות, לאימפריאליזם הצרפתי ולפוליטיקה ולמתחים הפנימיים שהובילו לפרוץ מלחמת האזרחים במדינה בשנת 1975. הספר תורגם לעברית על ידי יהודה שנהב, והתרגום נעשה הודות לתמיכת קרן EMID בפרויקט.