"איך מספרים על נכבה שעוד לא התרחשה, ועדיין מצויה בחבלי לידתה? איך אפשר לספר על מרחב שהפך צר וקטוע, ולגולל את קורותיהם של דורות שונים הנבללים זה בזה?", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן של אליאס ח'ורי "כאילו היא ישנה".
"כך נהגו שניהם במשך שבועות אחדים, הנער ח'לדון עומד בפתח החנות, וזיידון המוכר המוזר ניצב מאחורי הדלפק של החנות הגדושה בערימות של נייר צהוב שאין להן דורש. ואיזה צורך יימצא לנייר בכפר שאין בו אף בית ספר או כֻּתַּאבּ ?". פרק מתוך הרומן "שפת הסוד" של נג'וא ברכאת.
"נשכבתי לצד אמי, נשקתי לראשה ולחשתי לה, יאם, יאם, יאם, קומי, אמא, אני עומד לנסוע, ויכול להיות שלא נתראה עוד". פרק ראשון מתוך הרומן "עיראקי בפריז" מאת הסופר שמואל שמעון שעתיד לראות אור בסדרת מַכְּתוּבּ مكتوب בקרוב.
השקה חגיגית לרומן "הסוררת" מאת אנעאם כצ'אצ'י בשיתו"פ בין חנות הספרים המגדלור ומכּתוּבּ-مكتوب. בהשקה השתתפו המתרגם יותם בן שלום, ד"ר ראויה בורבארה, ד"ר רונן זיידל וד"ר יוני מנדל.
"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".
ראיון עם דר' חנה עמית כוכבי בכאן תרבות על תרגום מערבית לעברית לקראת ההשקה של הספר "אלרסאא'ל-האיגרות" של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם (החל מהדקה 33:26).
"היום שבו התערערו חוקי בראשית" הוא ספר חיוני לכל המתעניינים במפגש בין התרבויות ובהיסטוריה של אירופה והמזרח התיכון בראשית העת החדשה, ונחשב, בצדק, לאחת הפנינים של הכתיבה ההיסטורית בעולם הערבי.
הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.
במסגרת שיתוף פעולה עם הזירה-الساحة, מדור הדעות הדו לשוני בעיתון הארץ, אנו מפרסמים מדי יום שני סיפורים קצרים וקטעי פרוזה ושירה שתורגמו מערבית ביד חברי חוג המתרגמים של מכתוב. כאן מתעדכנים הטקסטים באופן שוטף לנוחיותכם.
ד"ר ראויה בורבארה, חברת המערכת של מכתוב, ואיאד ברגותי, עורך המשנה, מתארחים בתכנית "גם כן תרבות" לקראת ההכרזה על הזוכה בפרס נובל לספרות.
אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".
אישה מעכסת על עקבים גבוהים ולבושה בשמלה קצרה בוחרת משאית לכל ראש, משמע היא מבינה במשאיות ובראשים, ראשי הגברים המחפשים שלדות ברזל מסיביות… סיפור קצר מאת הסופרת שיח'ה חליוה.
"המעבר החד מהאילטה הכלכלית-חברתית של בגדאד למעברה בפתח תקווה עמד ברקע הכתיבה של הסיפור", ראיון בתכנית הרדיו "קפה גיברלטר" עם ציון נקאש בנו של סמיר נקאש ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני על חייו הייחודיים של נקאש והרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" (החל מהדקה 33:27).
ד"ר אלמוג בהר וציון נקאש, בנו של סמיר נקאש, מתארחים בערוץ הכנסת לרגל צאת ספרו של נקאש "שלמה הכורדי ואני והזמן" בעברית בסדרת מכתוב (החל מדקה 53:56).
ערב השקה לספרו של סמיר נקאש "שלמה הכורדי ואני והזמן". בין הדוברים: פרופ' יהודה שנהב שהרבני, פרופ' חביבה פדיה, ד"ר יובל עברי ואינס אליאס. את דבר המשפחה נשא ציון נקאש בנו של סמיר נקאש ז"ל.
"כל מקום שאני אשב בו יהפוך לטוב ביותר. לא קראת את זה בספר על נפוליאון?" סיפור קצר מאת מוחמד חוג'יראת.
ראיון עם יהודה שנהב שהרבני העורך הראשי של מכתוב עם גואל פינטו ב"כאן תרבות" לרגל יום הספר הבינלאומי (החל מהדקה 1:31:00).
שמונה סיפורים קצרצרים של הסופר הפלסטיני מחמוד שקיר. שקיר ידוע בעיקר כאומן הסיפור הקצר ופרסם ארבעה קובצי סיפורים וחמישה קצרצרים בנוסף לעשרות רומנים וספרים אחרים.
בכתיבתו השתמש סמיר נקאש באלמנטים אוטוביוגרפיים מחייו וכן באירועים היסטוריים הקשורים ליהודי עיראק מתוך זיכרונו הפרטי, מזיכרון משפחתו וכן מהזיכרון הקולקטיבי של הקהילה. להלן אחרית הדבר שכתב בנימין ריש לרומן שלו "שלמה הכורדי ואני והזמן" שיצא לאור בעברית בסדרת מכתוב.
ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".
זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.
בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.
משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .
הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.
"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.
"נפל דבר בספרות הילדים בישראל", על הייחודיות של הספר "הילדים צוחקים" בביקורת של צביה ולדן בעיתון הארץ.
מאמר ביקורת של אברהם בורג על הספר החמישי בסדרת מכתוב ועל פעולת חוג המתרגמים
אחרית הדבר שכתבה שוהם סמיט לסיפורו הקצרצר והנוקב של זכּריא תאמר, מבכירי הסופרים הסוריים ומן הגדולים שבסופרי העולם הערבי בסוגת הסיפור הקצר, "הילדים צוחקים".