מזוודה קטנה בלבד למפגש עם המולדת

זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.

האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית

בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.

רשימה גלוית לב על תרגום ספרות ערבית לעברית

"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.

זיכרון הגוף: השפות המרובות ביחסי גברים ונשים

אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.

"קצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס"

משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .

שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?

כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.

הלשון הריבונית וריבונות הלשון

שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.

שנת הארבה: שנה בחיי הארץ מנקודת ראותו של אחסאן אלתורג'מאן

ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.

זמן הסוסים הלבנים: האיליאדה הפלסטינית

הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.

טבלת התעתיקים של סדרת מכתוב 

סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.

"פגיעה במעמד השפה הערבית פירושה פגיעה במעמד השפה העברית והיהדות"

יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.

האם לעבור בשתיקה על שאלת הלשון?

"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.

"אובדן הזיכרון הוא אויב הדמיון": פרקים נבחרים מילדי הגטו

החלטתי לכתוב רומן בדיוני על משורר האהבה מתקופת ח'ליפוּת בית אוּמַיָה. הסתייעתי בזיכרונות של אחרים שמצאתי בספרים. רק כדי למצוא את עצמי מול מפץ בזיכרוני. פרקים נבחרים מהרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי שיצא לאור בעברית במסגרת סדרת מכתוב.

"הזיכרון שוחח איתי והסתלק": הזדמנות לחרוג מנקודת המבט הישראלית הרווחת

ביקורת מאת אריאל שיטרית על הספר של סלמאן נאטור ז"ל "הזיכרון שוחח איתי והסתלק: חייו ומותו של השייח' מחורץ הפנים"

"איזו מלחמה? הראשונה? השנייה? השלישית אשר עומדת להתרחש?" – סיפור קצר מאת נג'ם ואלי

"מלחמות בארצות רחוקות" – סיפור קצר מאת נג'ם ואלי, סופר ועיתונאי ממוצא עיראקי המתגורר בגרמניה. הסיפור נכתב בערבית ותורגם לעברית על ידי יהודה שנהב-שהרבני.