קול קורא: הפוליטיקה וההיסטוריה של ספרות פלסטינית בעברית

בעקבות צאתו לאור של הקובץ "בלשון כרותה", חוקרות וחוקרים מוזמנים להגיש הצעות לסדנה על ספרות פלסטינית בעברית אשר תתקיים בשיתוף פעולה בין מכתוב לאוניברסיטת בן גוריון בנגב ביום 16.6.2020.

"בלשון כרותה": סיפורים בצל הטרגדיה הפלסטינית

גלעד מלצר כותב ב"הארץ" על קובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה": רבים מהסיפורים נעוצים בהוויה היום־יומית של הפלסטינים בארץ, במחנות הפליטים ובגלות. צלה של הטרגדיה הפלסטינית מרחף אמנם מעל רבים מהטקסטים, אבל הם גם מספרים על עבודה קשה, אהבות, חלומות, פחדים, מעמד האשה בחברה הבדואית ועוד."

התחביר הפוליטי של הנעדרים

ילדי הגטו עוסק בשתי נקודות קצה בסיפור חייו של אדם, ילדותו המוקדמת וסתיו חייו אבל הוא מחסיר את השדרה המרכזית של הביוגרפיה. סטלה מאריס הוא רומן החניכה של אדם, והוא מבקש להשלים את החסר. להלן אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב שהרבני שתירגם את שני הרומנים ל"סטלה מאריס".

חיפא גזלה ממני את צמתי

לכבוד הזכיה של הסופרת שיח'ה חליוא בפרס "אלמולתקא" לסיפור הערבי הקצר, להלן אחד הסיפורים הקצרים שלה שהתפרסמו בקובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב "בלשון כרותה".

וידאו: ערב השקה לקובץ "בלשון כרותה"

הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.

לא!

"לו רק היתה מוצאת אותה באוצר המילים שלה. לו רק היתה חוצה את הנתיב הארוך מעומק בטנה אל לשונה. וזו הרי המילה הקצרה ביותר שאדם יכול להגות. הברה אחת.." סיפור קצר מאת הסופרת העזאתית סמא חסן (שם עט).

בין עדינות המדוזה למכות החיילים

כשהתירו לו לבקר את קרוביו בישראל כדי להשתתף בטקס נישואי בת דודו שמח כל כך. כשנפגש עם הצעירים שבמשפחה ביקש מיד שייקחו אותו לשחות בים. כעת שמחתו לא ידעה גבול: הנה הים לפניו והוא ירווה את גופו הצמא למימיו.

על "הלשון הכרותה" של הפלסטיני בשפה העברית

"מסתבר שזה ערבי זקן ואילם. במלחמה כרתו את לשונו. הם או אנחנו, האם זה משנה? מי יודע מה היו המלים האחרונות שנתקעו בגרונו?". אחרית הדבר שכתב פרופ' יהודה שנהב לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".

מחיקתה של פלסטין העות'מאנית

בשל מגיפת הארבה שפשתה באזור מצרים וסוריה הגדולה במהלך המלחמה, נחרתה שנת 1915 בזיכרונם העממי של הכפריים והעירוניים גם יחד כ"שנת הארבה". זהו גם השם שניתן ליומן שכתב החייל הירושלמי אחסאן אלתורג'מאן על אותה שנה.

כיבושי נפוליאון בעיני היסטוריון ערבי

ההרצאה של ד"ר תמי צרפתי במפגש האחרון של חוג המתרגמים שהוקדש לתרגום הכרוניקות של עבד אלרחמן אלג'ברתי על שנות הכיבוש הצרפתי במצרים.

מזוודה קטנה בלבד למפגש עם המולדת

זאת היא קונסטנטין, ללא הבדל בין קללה לחמלה, ללא חיץ בין אהבה לשנאה, ללא אמת מידה מוכרת להיגיון. מעניקה נצח כאוות נפשה, מענישה ככל העולה על רוחה. פרקים נבחרים מתוך הרומן ״זיכרון הגוף״ של אחלאם מוסתע׳אנמי.

האיליאדה הפלסטינית רואה אור בעברית

בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.

רשימה גלוית לב על תרגום ספרות ערבית לעברית

"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.

זיכרון הגוף: השפות המרובות ביחסי גברים ונשים

אף שקשה לקרוא את הספר במנותק מן המאבק בין שפת הכובש לשפת הנכבש, ברור שהוא מתייחס להרבה יותר משתי שפות, ובייחוד לשפות המרובות ביחסי גברים ונשים.

"קצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס"

משמאלו נמתחו הקנים למרחק שלא ידע לשער. מימינו היו נמשכים עד קצה העולם. רק כשהתבגר גילה שקצה העולם היה תעלת השקיה היוצאת מן הנילוס, הנהר שלימים יתפוס מקום גדול בחייו ואולי רק בדמיונו. פרקון מתוך הרומן הימים ("אלאיאם") של טהא חסיין .

שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?

כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.

הלשון הריבונית וריבונות הלשון

שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.

שנת הארבה: שנה בחיי הארץ מנקודת ראותו של אחסאן אלתורג'מאן

ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.