"הזדמנות להקשיב למורכבות של הזהות הפלסטינית"

ראיון עם דר' חנה עמית כוכבי בכאן תרבות על תרגום מערבית לעברית לקראת ההשקה של הספר "אלרסאא'ל-האיגרות" של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם (החל מהדקה 33:26).

"אחת הפנינים של הכתיבה ההיסטורית בעולם הערבי"

"היום שבו התערערו חוקי בראשית" הוא ספר חיוני לכל המתעניינים במפגש בין התרבויות ובהיסטוריה של אירופה והמזרח התיכון בראשית העת החדשה, ונחשב, בצדק, לאחת הפנינים של הכתיבה ההיסטורית בעולם הערבי.

מאנתפאצ׳ה לאינתיפאדה לאינתיפאדֿה: על שאלת התעתיק מערבית

להלן מאמר של המתרגם עידן בריר העוסק בשאלת התעתיק מערבית לעברית ותגובה של מערכת מכתוב באשר למודל התעתיק הנהוג בסדרה ולגישה שהתגבשה בספרים שיצאו לאור במסגרתה.

וידאו: על התרגום המשותף של "שפת הסוד"

הקלטה של המפגש האחרון של חוג המתרגמים של מכתוב אשר עסק ברומן "שפת הסוד" של הסופרת הלבנונית נג'וא ברכאת ובתרגום המשותף שלו בידי ברוריה הורביץ וכפאח עבד אלחלים.

קול קורא: פרס יהודה שנהב-שהרבני לתרגום ולמחקר

מכון ון ליר והחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכריזים על הענקת פרס שנתי לתרגום ולמחקר במסורת המחשבה של יהודה שנהב-שהרבני.

בלשון כרותה: אוצר ייחודי של סיפורים

למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית בלשון כרותה? מה גורם לקבוצת הקוראים באוזן כרויה להיפגש כדי לקרוא את הסיפורים ביחד? כתבה של הטלוויזיה החברתית על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.

יהודה שנהב-שהרבני: "שנים לא הבנתי מה אני מאבד כשהתכחשתי ל'שהרבני'"

""הייתי בשנת שבתון, והלכתי ללמוד, כן, ללמוד — בתיכון ערבי בנצרת, כיתה י"א, כדי להבין יותר." ראיון מורחב עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני במוסף גלריה של עיתון הארץ לרגל יציאת שני ספריו האחרונים לאור.

להחזיר את הדיאלוג לתרגום

"שנהב מציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי בצוותים שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי". לאה ענבל דור כותבת על הספר "פועלים בתרגום" במגזין "עיתון 77".  

אלרסאא'ל-האיגרות: גשר סנטימנטלי ומנטלי

"זה כנראה גשר סנטימנטלי, מנטלי, רגשי ומחשבתי שהם רצו לבנות ביניהם למרות, ואולי בגלל, המרחק שהפריד ביניהם". ראיון עם איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, על המכתבים שהחליפו ביניהם דרוויש ואלקאסם בספר "אלרסאא'ל-האיגרות" .

“דיבור על הידידות”

יובל אביבי ומיה סלע מארחים את ד”ר לילך נתנאל על המסה שכתב פרופ’ יהודה שנהב שהרבני, “סיפור שמתחיל בגבות של ערבי”, אשר יצאה לאור בסדרה חדשה של אוניברסטית בר אילן.

סיפור אהבה שמתחיל בהפגנה

רומן שיש בו אהבה ותשוקה אבל לצידם גם גירוש וסבל ואלימות והתנכרות ונתק.. שאלות על זוגיות, על הורות, שאלות מאוד פרטיות שטבולות עמוק עמוק בתוך הסכסון ובכאבים שלו. ראיון עם ד"ר ראויה בורבארה בגל"צ לרגל צאת הרומן שלה "על חופי נדודים" בעברית.

"פועלים בעולם לא רק בתרגום"

"העבודה של התרגום, כפי שהיא מתבטאת במכתוב, היא מודל לעבודה בעולם.. בין אנשים.. ולא רק בעשיית ספרות טובה או בתרגום ספרות טובה". ראיון עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ב"כאן תרבות" על ספרו החדש "פועלים בתרגום.

וידאו: שיחה עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני על ספרו החדש "פועלים בתרגום"

ד"ר לילך נתנאל משוחחת עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, בעקבות צאת ספרו החדש לאור.

מפגש מוקדם ומאוחר עם האב הרוחני של השמאל המזרחי

"בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי לא רק משום שהיה הראשון להנכיח את הסיפור המזרחי בספרות, ולא רק משום שכמרקסיסט כתב והטיף לצדק ושוויון, ולא רק משום שחשף את היחסים הקולוניאליים בתוך החברה בישראל.." יהודה שנהב-שהרבני כותב על שמעון בלס בעקבות תרגום הסיפור "אוהב את החיים".

אוהב את החיים

"הוא נמלא כעס על הודעת הפיטורין מן המפעל, שבעטייה לא יכול היה לממש את משאלתו לרכוש לסלימה שעון יד יפה. הוא רצה לעטוף אותה ברוך ובחמימות, ושעות ארוכות שקע בים של חלומות בהקיץ, מדמיין את המונולוגים שיישא בפניה…" סיפור קצר מאת שמעון בלס.

פועלים בתרגום: מהמפנה האינדיבידואלי לתרגום דו־לאומי

ספר חדש של פרופ' יהודה שנהב-שהרבני מציע ניתוח היסטורי ביקורתי, ראשון מסוגו, של מפעל התרגום המודרני. הספר משלב מחשבה פוליטית, תיאוריה של תרגום ופרקטיקה של תרגומי ספרות מערבית לעברית בזמן הזה.

וידאו: סיפורים נבחרים מתוך הקובץ "בלשון כרותה"

ערב קריאה של פרוזה פלסטינית בעברית ובערבית מתוך הקובץ "בלשון כרותה" ביוזמה משותפת של תיאטרון יפו ותיאטרון אלסראיא הערבי.

בין גלות לגלות

"אף על פי שהטקסט איננו ממוען ליהודים, ואף על פי שרבים מהם לא יסכימו עם האמור בו, ברור לחלוטין כי הוא קשוב קשב רב לשיח ולתרבות העבריים, וזו רק אחת הסיבות לכך שהקורא העברי עשוי למצוא בו עניין רב." אחרית הדבר שכתב ד"ר ראיף זריק לספר "אלרסאא'ל- האיגרות".

מכתוב-مكتوب בזירה-الساحة

במסגרת שיתוף פעולה עם הזירה-الساحة, מדור הדעות הדו לשוני בעיתון הארץ, אנו מפרסמים מדי יום שני סיפורים קצרים וקטעי פרוזה ושירה שתורגמו מערבית ביד חברי חוג המתרגמים של מכתוב. כאן מתעדכנים הטקסטים באופן שוטף לנוחיותכם.

החיבורים המופלאים של אלג'ברתי

עַגַ'אאִ'בּ אלאַתַ'אר פִי אלתַּרַאגִ'ם ואלאַחְ'בַּאר (החיבורים המופלאים של ביוגרפיות וכרוניקות־אירועים) נחשב ליצירה ההיסטורית הגדולה של אלג'ברתי. התרגום לעברית כולל את החלק השלישי ביצירה זו שמתמקד בשנות הכיבוש הצרפתי במצרים. להלן אחרית הדבר שכתבה ד"ר תמי צרפתי לספר.

יצא לאור: "שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל"

הספר החדש של ד"ר יוני מנדל, עורך המשנה של מכתוב, מתחקה אחר התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר יצא לאור בהוצאה משותפת של מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד.

דבר המתרגם: להכיר את תולדות מצרים ממקור ראשון

לכבוד ההשקה של הספר "היום שבו התערערו חוקי בראשית" של ההיסטוריון המצרי עבד אלרחמאן אלג'ברתי, להלן דברים של המתרגם עמנואל קופלביץ על החשיבות שיש לספר עבור הקורא העברי.

"אלג'ברתי הוא גדול ההיסטוריונים של העולם הערבי המודרני"

ראיון בתכנית מה שכרוך בכאן תרבות עם דר' יוני מנדל, עורך המשנה של מכתוב, בעקבות צאתו לאור של "היום שבו התערערו חוקי בראשית" של עבד אלרחמאן אלג'ברתי.

ימי התנזים | أيام التنظيم

מחזה מתעתע על אזורי דמדומים בחברה הפלסטינית בישראל, על הזליגה בין פוליטיקה לפשע מאורגן ועל הקשר שבין דת, הון ואלימות. המחזה תורגם לעברית לפי מודל התרגום הדו לשוני והדו לאומי של מכתוב, והוא מובא כאן בשתי השפות יחד.

מגטו לוד לגטו ורשה וחזרה

אליאס ח'ורי מפגיש את הגיבור הפלסטיני של ספרו עם מארק אדלמן, אחד ממפקדיו של מרד גטו ורשה, וכותב על הנכבה תוך הזדהות עם הקורבנות היהודים של הנאצים. אהוד עין גיל מגיב ב"הארץ" על ביקורתה של עדי קיסר על הרומן "סטלה מאריס".

הסופר היהודי הראשון בסדרת מכתוב

"הוא כתב בערבית בישראל, בפתח תקווה, ולא היה לו כמעט קהל קוראים". פרופ' יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, מדבר בתכנית "לקראת שבת" על הרומן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של סמיר נקאש. זהו הרומן הראשון של סופר יהודי שיוצא לאור בסדרת מכתוב המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.

אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי

אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי, מָנָה מָנָה, לָצֶקֶת לְעֵינַיִךְ אֶת מַרְאוֹת אוֹתָם הַיָּמִים, הַלְּעִיסָה תְּרַפֵּא אֶת עִוְרוֹנֵךְ, וְתִרְאִי אוֹתִי. שירים של רג׳אא ע׳אנם דנף. 

אסדוד

כאשר הגיע תורו, קם יחיא ודקלם את הסורות בקול בוטח, הוגה את האותיות בבירור, מדגיש מה שנחוץ, מקצר היכן שמתבקש, משלב בקריאתו אנפוף מסורתי. השיח' ושאר הנוכחים האזינו בהשתאות, ואחד מהם אף אמר לו: "חבל שאינך מוסלמי!" סיפור מתוך "בצל העננה" של הסופר חנא אבו חנא.

הדובה הגדולה

סיפור קצר של הסופר היהודי עיראקי יצחק בר משה. בדומה לסמיר נקאש, גם בר משה התעקש לכתוב בערבית חרף עלייתו לארץ. הסיפור שלהלן לקוח מתוך הספר "כוכב הצפון" וזהו הפרסום הראשון שלו בעברית.

כשהמזרח התיכון הקוסמופוליטי התפרק והיהודים נסו על נפשם

הספר, שבנוי משלושה מקומות – בגדאד, סאבלאח, ורמת גן שם שוכב שלמה (הכורדי) בן המאה והבזקים חולפים בזיכרונו – מביט אחורה, ומנכיח את האפשרות של חיים מחוץ לישראל ואת אובדנם בתהליך איטי של כניסת כוחות זרים שמפרים את האידיליה.