שָׁאַל אוֹתִי: מִי אַתָּה?

כָּאן נִמְצֵאתִי, וּמַעֲנִי לֹא בָּחַרְתִּי, אַף לֹא צוּרָתִי, גַּם לֹא שְׁמִי וְדָתִי, אָדָם אֲנִי וּבְכִנּוּי זֶה דַּיִּי, וְלִי שָׂפָה שֶׁאוֹהֲבָהּ, וּלִשְׂפַת אַחֵר אֵינִי מִתְנַכֵּר.

הלשון הריבונית וריבונות הלשון

שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.

זמן הסוסים הלבנים: האיליאדה הפלסטינית

הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.

האם לעבור בשתיקה על שאלת הלשון?

"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.

לצחוק זה להיות אנושי

אחרית הדבר שכתבה שוהם סמיט לסיפורו הקצרצר והנוקב של זכּריא תאמר, מבכירי הסופרים הסוריים ומן הגדולים שבסופרי העולם הערבי בסוגת הסיפור הקצר, "הילדים צוחקים".

השקת סדרת הספרים מכתוב בערב מיוחד במכון ון ליר

במלאות שנה למותו ועם צאת הספר "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור, הספר הראשון בסדרת מכּתוּבּ לתרגומי ספרות ערבית, התקיים במכון ון ליר ביום 15.2.2017 ערב מיוחד שבו הושקה סדרת מכתוב באופן רשמי. הערב הוקדש ליצירתו של הסופר והמחזאי נאטור שהיה בין המייסדים של פרוייקט מכתוב וחוג המתרגמים מערבית לעברית. מוזמנים לצפות בתיעוד של הערב…

להמשך קריאה…