אוסף ספרות פלסטינית מונגש לקהל הישראלי
גאולה ולונדון מארחים בתכנית שלהם את כפאח עבד אלחלים, חברת צוות מכתוב, כדי לדבר על "בלשון כרותה", הקובץ המקיף ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית (החל מדקה 08:40).
גאולה ולונדון מארחים בתכנית שלהם את כפאח עבד אלחלים, חברת צוות מכתוב, כדי לדבר על "בלשון כרותה", הקובץ המקיף ביותר של פרוזה פלסטינית בעברית (החל מדקה 08:40).
הקלטה להשקה שהתקיימה במכון ון ליר בירושלים לקובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה" (13.11.19). הערב כלל הקראות דו לשוניות, הופעה של השחקן עאמר חליחל ודברים שנשאו הסופר א.ב. יהושע והסופרת פידא ג'רייס.
פודקאס בכאן תרבות עם ד"ר ראויה בורבארה, חברת חוג המתרגמים של מכתוב והעורכת של "בלשון כרותה", על פרוייקט מכתוב וספרות מתורגמת מערבית.
עיתון הארץ נפרד מהסופר והמתרגם שמעון בלס ז"ל ומפרסם, בין היתר, את ההספד שכתב הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי בעיתון "אלקודס אלערבי" בתרגומו של פרופ' יהודה שנהב, העורך הראשי של מכתוב.
הזמנה לערב ההשקה לקובץ "בלשון כרותה- פרוזה פלסטינית בעברית" שיתקיים ביום רביעי 13.11.19 במכון ון ליר בירושלים.
אתר אל-מוניטור על מכתוב: "מטרת הפרויקט היא לתת קול לחברה הפלסטינית הערבית בתוך האווירה העוינת שיצר שלטון הימין שמתייחס לשפה הערבית כשפת אויב"
שיריו של המשורר הסורי אבו אלעלאא' אלמערי, שתורגמו עתה בקובץ חדש, שומרים על חוכמתם גם בחלוף 1,000 שנים מכתיבתם. הוא מפליא לתאר את רוע האדם, טיפשות השליטים ואכזריות החזקים
הגיליון האחרון של מגזין "Journal of Levantine Studies" הוקדש כולו לנושא השפה והתרגום בדגש על הקשר בין ערבית לעברית.
ראיון בתכנית "מה שכרוך" עם ד"ר ראויה בורבארה על קובץ הפרוזה הפלסטינית המקיף ביותר בעברית "בלשון כרותה" שיצא לאור לאחרונה בסדרת מכתוב.
אלמערי כותב על מחזור החיים והמוות, על טבע האדם, על גורל וגאולה, על אלוהות ומלכות. בהומניות שלו, הוא מקדים ב־700 שנה את הנאורות. סקירה לספר השירה "לוזומיאת".
ראיון עם הסוציולוג הפלסטיני סלים תמארי בעיתון הארץ לרגל צאת המהדורה העברית של "שנת הארבה".
גאולה ולונדון מארחים את יהודה שנהב שהרבני, העורך הראשי ש מכתוב, בתכנית שלהם בערוץ כאן.
עודה בשאראת מגיב על הביקורת שכתב בני ציפר על הרומן "זיכרון הגוף" בעיתון הארץ.
צילום של מפגש חוג המתרגמים שדן בתרגום "נפוליאון במצרים: מבט מקהיר" בהשתתפות המתרגם הותיק עמנואל קופלוביץ.
צפו בפאנל שקיימה סדרת מכתוב בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית בקפה ליואן בנצרת ביום 27.6.
מתרגמים משתפים מחשבות על תרגום, קשיים שבהם הם נתקלים, התלבטויות וסוגיות אחרות שקשורות למעבר בין השפות והתרבויות.
ד"ר חנה עמית כוכבי חברת חוג המתרגמים של מכתוב זכתה בפרס א.מ.ת לאמנות, מדע ותרבות על תרומתה ארוכת השנים לעולם התרגומים מערבית לעברית.
סדרת מכתוב שמחה להזמינכם לפאנל ודיון בשאלת הפוליטיקה של התרגום מערבית לעברית ביום חמישי 27 ביוני בשעה 18:30 בקפה ליואן בנצרת.
פודקאסט של כתב העת ReOrient עם פרופ' יהודה שנהב שהרבני על פרוייקט מכתוב ועל הפוליטיקה של התרגום.
לא האמנתי שמישהו/י יצליח לכתוב את העיר שלו, את זיכרון גופה, את זיכרון אהבתו, באופן שאורחאן פאמוק עשה זאת לעיר איסטנבול. ביקורת של מירב גולן על הספר "זיכרון הגוף" של אחלאם מוסתע'אנמי.
״שיטת העבודה של מכתוב, שבו כ־100 מתרגמים פועלים כחוג משותף, נועדה לפייס בין שתי השפות". כתבה נרחבת בעיתון ישראל היום אודות חוג המתרגמים וסדרת הספרים מכתוב.
ערב עיון בשיתו״פ בין מכתוב למרכז לחקר האסלאם על שם נחמיה לבציון לרגל השקת הספר ״שנת הארבה״ ביום ראשון 28 באפריל בשעה 16:00 באוניברסיטה העברית.
זמן הסוסים הלבנים מספר על כפר אחד ועל שלושה דורות של אותה משפחה לאורך תקופה של עשרות שנים. ראיון בגל״צ עם מתרגמת הרומן ברוריה הורביץ.
בעשורים האחרונים, היה אבראהים נצראללה לאחד השמות הבולטים בשמי הספרות וההגות הערבית וזכה בפרסים רבים. "זמן הסוסים הלבנים" הוא הרומן ההיסטורי הבולט והחשוב ביותר שלו.
"אינני חושש מתרגום הספרות שלנו לעברית, בתנאי שלא ייווצר קשר עם גורם ציוני", הסופר אבראהים נצראללה מבהיר את התנאים לתרגום יצירות פלסטיניות וערביות לעברית.
סדרת מכתוב והמרכז הרוחני ואחת אלסלאם~נווה שלום מתכבדים להזמינכם לערב לכבוד צאת הרומן זמן הסוסים הלבנים מאת אבראהים נצראללה, ביום שני 25.3.2019 בשעה 18:30 במרכז הרוחני בנווה שלום.
ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.
מנהל מכתוב ד"ר יוני מנדל מתראיין בתכנית "גידי צורך תרבות" ברדיו תל אביב
סדרת מכתוב מבקשת להנכיח את הערבית בתוך העברית ולהפגיש בין שתי השפות. כל הספרים שרואים אור בסדרה מתורגמים תוך שימוש בתעתיק הקרוב ביותר למקור בערבית. להלן מוצגת טבלת התעתיקים של מכתוב והרציונל שעומד מאחוריה.
יש לראות בשפה הערבית מרכיב בסיסי בזהותם המזרחית של היהודים יוצאי ארצות ערב. פגיעה במעמדה וסימונה כשפה נחותה כמוה כפגיעה במעמד יהודים אלו וסימונם כנחותים.
רומנו האחרון של הסופר הלבנוני והאינטלקטואל הפוליטי אליאס ח'ורי מספק תמריץ מיידי להתבוננות בהבדל בין גטו לגטו ובבעיות שמתעוררות כאשר השפה מגבילה את משמעויותיהם האפשריות.
ספרו של ד"ר יוני מנדל "יצירתה של הערבית הישראלית: שיקולים ביטחוניים ופוליטיים בלימודי הערבית בישראל" יוצא לאור בערבית מטעם המרכז לחקר מדיניות בקטאר.
ערב מיוחד במרכז אטאפיל לכבוד ספר הילדים "הילדים צוחקים" ש הסופר הסורי זכריא תאמר בהשתתפות עשרות הורים וילדים.
עוד כתבה בעניין הספר "חוריה" והפרת הזכויות של הסופרות הערביות שיצירותיהן תורגמו ופורסמו ללא ידיעתן.
תגובה של מערכת מכתוב בעניין הספר "חוריה" שכלל יצירות של סופרות ערביות ללא ידיעתן
ראיון עם מאיירת הספר "הילדים צוחקים"
הילדים צוחקים מקבל ציון 10 בטבלת המבקרים
אנדריי אזולאי, היועץ הראשון של מלך מרוקו, מקבל לידיו עותק מהרומן "ילדי הגטו"
בתוך שארית של מבנה מנדטורי שפארו מאחוריו הקרוי היום "המועדון" משיקים את הרומאן "ילדי הגטו- שמי אדם" של אליאס ח'ורי בתרגום יהודה שנהב.
"נפל דבר בספרות הילדים בישראל", על הייחודיות של הספר "הילדים צוחקים" בביקורת של צביה ולדן בעיתון הארץ.
כישראלית, לא היה לי קל לקרוא חלק זה של הספר, אבל הרגשתי חובה. כן, זו החובה שלי ושלנו כישראלים, לדעת.
סיפור קצר של הסופרת והעיתונאים הסורית מג'דולין אלרפאעי.
"ילדי הגטו" המחיש לי, כבת של ניצולי שואה, חלק ממראות המוות שליוו את בני משפחתי במחנות הנאצים.
במרכז הערב עמד הספר "ילדי הגטו – שמי אדם" מאת הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי ותרגומו לשפה העברית בסדרת "מכתוב"
ביקורת מאת אריאל שיטרית על הספר של סלמאן נאטור ז"ל "הזיכרון שוחח איתי והסתלק: חייו ומותו של השייח' מחורץ הפנים"
כתבה באתר כלכליסט על "הילדים צוחקים" וריאיון עם מאיירת הספר רוני פחימה.
ריאיון עם יהודה שנהב-שהרבני במסגרת "סיפור פשוט", פרויקט לכבוד שבוע הספר, שהתקיים בתאריך 11.6.
ראיון עם לואי ותד, חבר בחוג המתרגמים, בנושא הספר "הילדים צוחקים" וסדרת מכתוב.
כנס בנושא תרגום באוני' בן גוריון בשותפות עם חוג המתרגמים של מכתוב.
מפגש של חוג המתרגמים עוסק בסוגיות של "תרגום חוזר" או "תרגום לאחור".