הלשון הריבונית וריבונות הלשון

שנים רבות ערך שנהב את תיאוריה וביקורת ומעולם לא טרח להזכיר את שמו הערבי. הגיליון הזה- שאני מדמיין, מעצב בעיני רוחי ומתאר כאן לפניכם- עומד אפוא בסימן תיקון השם. תיקון לשוני? תיקון פוליטי? הא בהא תליא.

שנת הארבה: שנה בחיי הארץ מנקודת ראותו של אחסאן אלתורג'מאן

ראיון עם ד"ר אביגיל יעקבסון בעקבות צאתו לאור של היומן "שנת הארבה- יומנו של החייל אחסאן אלתורג'מאן, פלסטיני בצבא העות'מאני 1915-1916" שחושף את הקוראים לתקופה דרמטית ומכוננת בהיסטוריה של הארץ.

זמן הסוסים הלבנים: האיליאדה הפלסטינית

הרומן זמן הסוסים הלבנים משתרע על פני למעלה מ-120 שנה בחיי הארץ, החל בתקופת השלטון התורכי, דרך המנדט הבריטי וכלה בהתיישבות היהודית בארץ. כאן מובאים דברי המתרגמת וחלקים שבחרה מתוכו.

האם לעבור בשתיקה על שאלת הלשון?

"ילדי הגטו אינו הרומן הראשון שבו השואה והנכבה מופיעות זו לצד זו, אולם אין עוד רומן העוסק במבוי הסתום הנגזר מן האנלוגיה בין שני האירועים הטראגיים ובמתח הלשוני שנגזר מכך בין הערבית והעברית." אחרית הדבר שכתב המתרגם פרופ' יהודה שנהב שהרבני לרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי.

"אובדן הזיכרון הוא אויב הדמיון": פרקים נבחרים מילדי הגטו

החלטתי לכתוב רומן בדיוני על משורר האהבה מתקופת ח'ליפוּת בית אוּמַיָה. הסתייעתי בזיכרונות של אחרים שמצאתי בספרים. רק כדי למצוא את עצמי מול מפץ בזיכרוני. פרקים נבחרים מהרומן "ילדי הגטו" של אליאס ח'ורי שיצא לאור בעברית במסגרת סדרת מכתוב.

"איזו מלחמה? הראשונה? השנייה? השלישית אשר עומדת להתרחש?" – סיפור קצר מאת נג'ם ואלי

"מלחמות בארצות רחוקות" – סיפור קצר מאת נג'ם ואלי, סופר ועיתונאי ממוצא עיראקי המתגורר בגרמניה. הסיפור נכתב בערבית ותורגם לעברית על ידי יהודה שנהב-שהרבני.

לצחוק זה להיות אנושי

אחרית הדבר שכתבה שוהם סמיט לסיפורו הקצרצר והנוקב של זכּריא תאמר, מבכירי הסופרים הסוריים ומן הגדולים שבסופרי העולם הערבי בסוגת הסיפור הקצר, "הילדים צוחקים".