"הרומן הפופולארי ביותר של ג'לאל אל-י אחמד"

"נוסף על שימוש בריאליזם ספרותי, שבא לידי ביטוי בשפה אבסטרקטית, בוטה, וולגרית ונטולת ז'רגון פילוסופי, אימץ אל־י אחמד סגנון כתיבה מעורפל ושופע מטאפורות, וזאת כדי להתחמק מכללי צנזורה מחמירים של משטר השאה", אחרית הדבר שכתב ד"ר חגי רם לרומן "מנהל בית הספר". 

פוסט-תרגום: על שני ספרים חדשים של יהודה שנהב-שהרבני

"[הספרים] לא רק שהם מציעים דגם לפעולה פוליטית-ביקורתית בתרגום, אלא שהם מציעים גם דגם לחילוץ של פעולה פרגמטית מתוך תיאוריה פוסט-מודרניסטית." סקירה מקיפה של אוהד זילצר זובידה.