אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי

אֲנִי רוֹצָה לְהַאֲכִיל אוֹתָךְ בְּרֵיחוֹת יַלְדוּתִי, מָנָה מָנָה, לָצֶקֶת לְעֵינַיִךְ אֶת מַרְאוֹת אוֹתָם הַיָּמִים, הַלְּעִיסָה תְּרַפֵּא אֶת עִוְרוֹנֵךְ, וְתִרְאִי אוֹתִי. שירים של רג׳אא ע׳אנם דנף. 

אסדוד

כאשר הגיע תורו, קם יחיא ודקלם את הסורות בקול בוטח, הוגה את האותיות בבירור, מדגיש מה שנחוץ, מקצר היכן שמתבקש, משלב בקריאתו אנפוף מסורתי. השיח' ושאר הנוכחים האזינו בהשתאות, ואחד מהם אף אמר לו: "חבל שאינך מוסלמי!" סיפור מתוך "בצל העננה" של הסופר חנא אבו חנא.

הדובה הגדולה

סיפור קצר של הסופר היהודי עיראקי יצחק בר משה. בדומה לסמיר נקאש, גם בר משה התעקש לכתוב בערבית חרף עלייתו לארץ. הסיפור שלהלן לקוח מתוך הספר "כוכב הצפון" וזהו הפרסום הראשון שלו בעברית.

כשהמזרח התיכון הקוסמופוליטי התפרק והיהודים נסו על נפשם

הספר, שבנוי משלושה מקומות – בגדאד, סאבלאח, ורמת גן שם שוכב שלמה (הכורדי) בן המאה והבזקים חולפים בזיכרונו – מביט אחורה, ומנכיח את האפשרות של חיים מחוץ לישראל ואת אובדנם בתהליך איטי של כניסת כוחות זרים שמפרים את האידיליה.