"מדמואזל מנגנת כינור?"

"לא שנאתי את פרא האדם ההוא מפני שבגללו עזבתי את ארצי ואת משפחתי ואת בן זוגי אשר אהבתי. שנאתי אותו מפני שהוא זה שהרס לי את השמיעה וגזל ממני את המוזיקה.." הכירו את הדמות של ודיאן אחת הגיבורות ברומן "הסוררת".

התמונה של שאקירה

סיפור מתוך הקובץ של הסופר הירושלמי מחמוד שקיר "הולכת כמו נעמי קמפבל". הסיפור התפרסם לראשונה במהדורה הדיגיטלית של מגזין הספרות גרנטה באדיבות מכתוב.

הסוד שמחבל בתכניותיו של קפטן פאיז

"הסוד במהות שלו הוא האמת שנמצאת במקום שקשה לנו להגיע אליו.. שהוא העבר", ציפי גון גרוס מראיינת את איאד ברגותי על הרומן שלו "סיפור עכאא'י" ועל הקשר שלו עם העיר עכא וההיסטוריה שלה.

אפס קצהו של עולם גדול בהרבה

"כשהתבוננתי בעיר בגדאד מבעד לעיניהן של הדמויות הראשיות בסיפור, התחלתי לראות בה עיר מופתית, ארץ חפץ, ולהתגעגע אליה בלי שביקרתי בה מעולם". אחרית הדבר שכתב המתרגם יותם בנשלום לרומן הסוררת.

יאפא ולא יפו

יובל אביבי ומיה סלע מארחים את איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, במגזין הספרות היומי של כאן תרבות על תרגום ספרות ערבית בארץ ותכנית המנויים החדשה של מכתוב (החל מהדקה 14:22).

וידאו: ערב השקה לרומן "סיפור עכאא'י"

ערב השקה לרומן "סיפור עכאאי" של איאד ברג'ותי המשמש עורך משנה לספרות ערבית בסדרת מכתוב. מלבד ברג'ותי השתתפו בערב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, ד"ר עאידה פחמאוי ותד, פרופ' תמיר שורק, וד"ר יוני מנדל.

הבית ההוא

האם אומר שעליך לדחות את התקוממות נפשך למראה כל תמונת ילד ואת המיית לבך עם כל קול שמגיע אליך מעזה כדי לומר לך: אני פוחד. טקסטים מתורגמים של המשורר העזאתי ח'אלד ג'ומעה.

לדמיין עבר אחר

ראיון שערך אתר "אורבנולוגיה" עם איאד ברגותי, מחבר הרומן "סיפור עכאא'י", על ההיסטוריה והזיכרון של העיר עכו, ייחודה ומעמדה בהיסטוריה והתרבות המקומית.

ליגת האלופות של פלסטין

לא היה לו ספק ביכולת המשחק שלהם, הרי בעצמו בחר אותם בקפידה מבין שחקני הסמטאות, מגרשי השכונות, קבוצות בית הספר, התאחדות הסטודנטים וקבוצות המפעלים. פרק מתוך הרומן "סיפור עכאא'י".

"סיפור עכאא'י" והגבול שבתוך התודעה

איאד ברגותי מעניק לקוראי הרומן ההיסטורי שלו הזדמנות לבקר בחברה הפלסטינית בשנות הארבעים של המאה העשרים. בראיון לאתר "העוקץ" מספר ברגותי על חופש ספרותי ועל הציפיות שלו מהקורא העברי.

נצייר חץ ברור בדיו של הרוח

איזו שמחה הידועה לאדם תשווה לשמחתנו ברגע שבא אלינו במפתיע דימוי פיוטי או ברגע שבא עלינו במפתיע בית שיר בחצי הלילה או בצללי היום. סמיח אלקאסם כותב למחמוד דרוויש- מכתב מתוך רומן האיגרות אלרסאא'ל.

מדוע תרגום בדיאלוג?

איאד ברגותי משוחח עם פרופ' יהודה שנהב שהרבני על הספר האחרון שלו "סיפור שמתחיל בגבות של ערבי: תרגום בדיאלוג עם אליאס ח'ורי".

בלשון כרותה: אוצר ייחודי של סיפורים

למה קוראים לקובץ הסיפורים הפלסטינים שתורגמו לעברית בלשון כרותה? מה גורם לקבוצת הקוראים באוזן כרויה להיפגש כדי לקרוא את הסיפורים ביחד? כתבה של הטלוויזיה החברתית על קובץ הפרוזה הפלסטינית שיצא לאור בסדרת מכתוב.

להחזיר את הדיאלוג לתרגום

"שנהב מציע טיפוס אידיאלי של תרגום דו־לאומי בצוותים שמאפשר פוליפוניה וריבוי לשוני ומחזיר את ערך הדיאלוג לתרגום הטקסטואלי". לאה ענבל דור כותבת על הספר "פועלים בתרגום" במגזין "עיתון 77".  

אלרסאא'ל-האיגרות: גשר סנטימנטלי ומנטלי

"זה כנראה גשר סנטימנטלי, מנטלי, רגשי ומחשבתי שהם רצו לבנות ביניהם למרות, ואולי בגלל, המרחק שהפריד ביניהם". ראיון עם איאד ברגותי, עורך המשנה של מכתוב, על המכתבים שהחליפו ביניהם דרוויש ואלקאסם בספר "אלרסאא'ל-האיגרות" .

“דיבור על הידידות”

יובל אביבי ומיה סלע מארחים את ד”ר לילך נתנאל על המסה שכתב פרופ’ יהודה שנהב שהרבני, “סיפור שמתחיל בגבות של ערבי”, אשר יצאה לאור בסדרה חדשה של אוניברסטית בר אילן.

שיחה בין שני משוררים

ראיון בתכנית “מה שכרוך” עם ד”ר ראיף זריק על הספר האחרון שיוצא לאור בסדרת מכתוב, “האיגרות | אלרסאאל” של מחמוד דרוויש וסמיח אלקאסם.

סיפור אהבה שמתחיל בהפגנה

רומן שיש בו אהבה ותשוקה אבל לצידם גם גירוש וסבל ואלימות והתנכרות ונתק.. שאלות על זוגיות, על הורות, שאלות מאוד פרטיות שטבולות עמוק עמוק בתוך הסכסון ובכאבים שלו. ראיון עם ד"ר ראויה בורבארה בגל"צ לרגל צאת הרומן שלה "על חופי נדודים" בעברית.

"פועלים בעולם לא רק בתרגום"

"העבודה של התרגום, כפי שהיא מתבטאת במכתוב, היא מודל לעבודה בעולם.. בין אנשים.. ולא רק בעשיית ספרות טובה או בתרגום ספרות טובה". ראיון עם פרופ' יהודה שנהב-שהרבני ב"כאן תרבות" על ספרו החדש "פועלים בתרגום.

תרגום וההקשר הקולוניאלי

שיחה בן ד"ר יובל עברי ופרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, על תרגום דו-לאומי. השיחה התפרסמה לראשונה בכתב העת ReOrient (סתיו 2020).

מפגש מוקדם ומאוחר עם האב הרוחני של השמאל המזרחי

"בלס היה האב הרוחני של השמאל המזרחי לא רק משום שהיה הראשון להנכיח את הסיפור המזרחי בספרות, ולא רק משום שכמרקסיסט כתב והטיף לצדק ושוויון, ולא רק משום שחשף את היחסים הקולוניאליים בתוך החברה בישראל.." יהודה שנהב-שהרבני כותב על שמעון בלס בעקבות תרגום הסיפור "אוהב את החיים".

אוהב את החיים

"הוא נמלא כעס על הודעת הפיטורין מן המפעל, שבעטייה לא יכול היה לממש את משאלתו לרכוש לסלימה שעון יד יפה. הוא רצה לעטוף אותה ברוך ובחמימות, ושעות ארוכות שקע בים של חלומות בהקיץ, מדמיין את המונולוגים שיישא בפניה…" סיפור קצר מאת שמעון בלס.

בין גלות לגלות

"אף על פי שהטקסט איננו ממוען ליהודים, ואף על פי שרבים מהם לא יסכימו עם האמור בו, ברור לחלוטין כי הוא קשוב קשב רב לשיח ולתרבות העבריים, וזו רק אחת הסיבות לכך שהקורא העברי עשוי למצוא בו עניין רב." אחרית הדבר שכתב ד"ר ראיף זריק לספר "אלרסאא'ל- האיגרות".

בעיטת עונשין

פרק מתוך ספרו של יעקוב אבראהים "גבול הסובלנות.. יומן מחסומים" ("للصبر حدود.. يوميات حواجز"), 2020.

צעד ראשון- לדבר ערבית!

ג'לאל בנא כותב לעיתון "ישראל היום" על הספר החדש של ד"ר יוני מנדל, סגן העורך של מכתוב, "שפה מחוץ למקומה", וקורא ליהודים לעשות צעד ראשון ולהתחיל לדבר ערבית.

החיבורים המופלאים של אלג'ברתי

עַגַ'אאִ'בּ אלאַתַ'אר פִי אלתַּרַאגִ'ם ואלאַחְ'בַּאר (החיבורים המופלאים של ביוגרפיות וכרוניקות־אירועים) נחשב ליצירה ההיסטורית הגדולה של אלג'ברתי. התרגום לעברית כולל את החלק השלישי ביצירה זו שמתמקד בשנות הכיבוש הצרפתי במצרים. להלן אחרית הדבר שכתבה ד"ר תמי צרפתי לספר.