כפאח עבד אלחלים - עיתונאית ומתרגמת ערכה בעבר את אתר העוקץ בערבית, עובדת כעיתונאית ומתרגמת עצמאית. בין היתר, התפרסמו כתבותיה בעיתון אלספיר הלבנוני הנחשב.
"כשמת שֵיח׳ דַ׳אהֵר אלעֻמַר בשנת 1775, הוא כבר שלט בחלקים נרחבים של פלסטין במשך יותר מחצי מאה. העובדה שהצליח לעשות זאת בהיעדר מינוי רשמי מאיסטנבול מצביעה על חוכמה פוליטית, להט כלכלי ושליטה באומנות האיזונים בין כוחות מנוגדים מאוד", אחרית הדבר שכתב פרופ' מחמוד יזבק לרומן "העששיות של מלך הגליל" מאת אבראהים נצראללה.
"הקריאה בעדויות שסמא חסן מוסרת היא הקשבה לעיקר שבעיקר. העדויות בקובץ הזה מזכירות רישום בקו רועד של תמצית החיים, ולפעמים של תמצית הבְּעתה", אחרית הדבר שכתבה ד"ר יעל שנקר לקובץ הסיפורים הקצרצרים של הסופרת העזאתית סמא חסן "בין ההריסות".
"ספרו של אליאס ח'ורי, שתורגם באחרונה לעברית, הוא רומן מורכב על חוסר התוחלת של מלחמות", סקירה של סוהא טוויל קאדרי לרומן "ההר הקטן" מאת אליאס ח'ורי.
הקלטה מערב ההשקה שקיימנו לרומן "דיירי משנה וקורי העכביש" של הסופר היהודי-עיראקי סמיר נקאש. בערב דיברו בנו ואחותו של נקאש, ד"ר דניאל בהר, פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, ואיאד ברגותי, עורך המשנה של הסדרה.
פרוייקט מכתוב مكتوب ומכון ון ליר מזמינים אתכם לערב השקה לרומן "דיירי משנה וקורי עכביש" מאת הסופר היהודי-עיראקי סמיר נקאש. ההשקה תתקיים ביום 21.1.2026 במכון ון ליר בירושלים בהשתתפות בני משפחתו של נקאש.
הגיליון האחרון של כתב העת "ג'מאעה" הושק במהלך המלחמה והוא עוסק בספרות פלסטינית ותרגומה לעברית. לדברי העורכים פרופ' חגי רם ופרופ' יונתן מנדל: "המאמרים הכלולים בו מבקשים לקדם מחשבה אחרת על ספרות ותרגום ועל תרומתם האפשרית להבנת המזרח התיכון, שכן הם מעלים לדיון סוגיות של יחסי כוח, זהויות לאומיות, פוליטיקה וחברה – וכל זאת תוך מחקר מרובד הרגיש לניואנסים".
"בין המעשה השירי להימנעות מיצירת אסתטיקה בדמותה של המלחמה", סקירה של נועה שטרן אחיפז לקובץ השירים "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה" מאת ע'יאת' אלמדהון. הסקירה התפרסמה במדור ביקורת שירה מתורגמת של "המוסך".
ערב מחווה לאליאס ח'ורי לציון שנה למותו ולכבוד צאת רומן הביכורים שלו בעברית. האירוע התקיים ביום 15.9.25 בשיתוף בין סדרת מַכְּתוּבּ مكتوب לבין מרכז משכנות שאננים בירושלים, ובו השתתפו: ד"ר ראיף זריק, פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, ירון לונדון, נזאר אלכאטר, מרוא סעאבנה.
"הסתלקותו של אליאס ח׳ורי בספטמבר 2024 הותירה אצלי ואצל חבריי וחברותיי במכּתובּ חלל גדול. עולם שלם נעלם בבת אחת. אני מתנחם בכך שהוא השאיר אחריו רוח, ספרות ומורשת, ועוד עבודת פענוח, מחשבה ותרגום לשנים רבות", דברים שכתב פרופ' יהודה שנהב-שהרבני לכבוד הגרסה העברית של "ההר הקטן", רומן הביכורים של אליאס ח'ורי ז"ל.
"מקלקיליה לחיפה, בין מרג' עיון לצפת. התרגום של "וילאית ביירות" חושף תרבויות מקומיות עשירות ומציאות נשכחת של חיים משותפים", כתבה בגךריה של עיתון "הארץ" על ספר מיוחד שיצא לאור בסדרת מכתוב.
הגליון האחרון של כתב העת ג'מאעה שיוצא לאור באוניברסיטת בן גוריון הוקדש לספרות פלסטינית ותרגומה לעברית. בין היתר, הגליון כולל מאמרים על עבודת התרגום שנעשית במכתוב וגם על ספרים שראו אור בסדרה לרבות קובץ הפרוזה הפלסטינית "בלשון כרותה".
במלאת שנה למותו, אנו מזמינים את הציבור הרחב לערב מחווה לכבוד הסופר היקר אליאס ח'ורי. בערב נשיק את רומן הביכורים שלו "ההר הקטן" שיראה אור בעברית באותה הזדמנות.
ראיון עם פרופ' אבי רובין, העורך האקדמי של "וילאית ביירות", בתכנית הרדיו "מה שכרוך" (החל מהדקה 14:00).
שירים מתוך הקובץ של ע׳יאת׳ אלמדהון ״ניסיתי לתרגם לך את המלחמה״; השירים פורסמו בכתב העת "שפה חדשה" עם הקדמה של המתרגם דניאל בהר.
"מי שמעוניין להכיר את ההיסטוריה החברתית של פלסטין בשלהי התקופה העוסמאנית ישאב סיפוק רב מהקריאה בוילאית ביירות, שמשולה למסע במכונת זמן. לא פחות מכך, הספר מזמן הצצה נדירה ומרתקת לתודעתם של שני צעירים בני האליטה העוסמאנית זמן קצר לפני קריסת מדינתם.", אחרית הדבר שכתב פרופ' אבי רובין העורך האקדמי של הספר.
פרק מתוך הרומן "עונת המשמישים: אוטוביוגרפיה מדומיינת" מאת אחמד אגבאריה שהתפרסם בכתב העת "האלכסון". מדובר ברומן הראשון שנכתב על אֻֻם אלפחם, והוא שזור בהיסטוריה של הארץ וברבדים המיתולוגיים של המקום במאה השנים האחרונות.
סדרת מכתוב مكتوب ומקום לשירה מזמינים אתכם לשיחה בעקבות קובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה" מאת ע'יאת' אלמדהון. בערב ידברו פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, דר' דניאל בהר, פרדוס חביב אללה, ווכרמית רוזן.
"במקום שהמשמיש ישמש כסמל, שדרכו ניתן לדמיין את הקהילה הלאומית הפלסטינית כאחדותית והומוגנית – הוא מתפקד ברומן כאלגוריה, המנוגדת לטרנסצנדנטיות של הסמל, ואשר הוגדרה על ידי ולטר בנימין כביטוי להרס ולמוות. כך מתפקד המשמיש כאלגוריה לאומית שמבטאת את משבר הייצוג של המציאות הפלסטינית." אחרית הדבר שכתב פרופ' חנן חבר לרומן "עונת המשמישים".
"היצירה הזו היא התרוצצות מופתית בין המבנה הספרותי למבנה החברתי, השתדלות להבין את עיראק דרך הרומן ואת הרומן דרך עיראק." סקירה של אלון רג'ואן בעיתון "הארץ" לרומן "דייר משנה וקורי עכביש" מאת סמיר נקאש.
"הקריאה של הספר היא מעשה אתי, מוסרי, פעולה ממשית של דיאלוג ותקווה בתוך המלחציים הנוראיים של המלחמה." סקירה של כרמית רוזן במוסף "הפנס" לקובץ השירים "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה" של המשורר הפלסטיני-סורי ע'יאת' אלמדהון.
"במרכז הרומן עומדת אם אלפחם על שכונותיה וסמטאותיה, רחובותיה הנשכחים וחזיתות בתיה, בתווך שבין פניה הנעדרות מהעבר לפניה המלאכותיות בהווה. סביבה מבצע הרומן שני מהלכים ספרותיים סותרים: האחד הוא קינה על מקום, והשני הוא התנגדות לקינה", אחרית הדבר שכתבה ד"ר עאידה פחמאוי-ותד לרומן "עונת המשמישים".
"ע'יאת' אלמדהון הוא משורר סורי-פלסטיני, שמאז 2008 מתגורר ופועל באירופה. מבחר משיריו, בתרגום דניאל בהר, חושף את יצירתו היפה להפליא הנעה בפער שבין מולדותיו החרבות לנופים הצוננים של אירופה", סקירה של אלי הירש בידיעות אחרונות על קובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה".
"יא יאבּא, אני נידון לתלייה בין עינייך ונקודת החן בתחתית לחייך המאירה, איני יכול להסיט את מבטי מהן. נגזר עליי להישאר שם למשך כל חיי ולא לרדת לעולם." פרק מתוך הרומן "דייר משנה וקורי עכביש" של סמיר נקאש שהתפרסם בכתב העת האלקטרוני "אלכסון".
"הסיפורים בקובץ כַּאן יַא מַא כַּאן נעים בין המציאות החברתית, הגאוגרפית והביתית של הנשים המספרות, לבין עולם של פנטזיות המשקפות הן את ייחודיות החברה המספרת והן את הפנטזיות האוניברסליות של האדם.", סקירה של רוית ראופמן לקובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן".
סדרת מכתוב, הוצאת פרדס וחנות הספרים רידינג מזמינים את הקהל לשיחה בעקבות אסופת הסיפורים "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם", ביום שלישי 6.5.2025 בשעה 19:00. בערב ידברו פרופ' יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב, וד"ר לואי ותד, חוקר ספרות עממית וספרות ילדים.
"בבגדד זאת אנחנו חווים גם את הערבוב שבין יהודים למוסלמים וגם את ההפרדות, גם את החיים המשותפים וגם את האסון." אלמוג בהר ויובל עברי כותבים על הרומן "דיירי משנה וקורי עכביש" של סמיר נקאש במוסף 7 לילות של ידיעות אחרונות (21.3.2025).
הקלטה לערב ההשקה שקיימנו במכון ון ליר בירושלים לאסופה "כאן יא מא כאן- סיפורי עם מבלאד אלשאם". הערב כלל דברי פתיחה של אסף דוד, דברים של עורכי הקובץ, כפאח עבד אלחלים ואיאד ברג'ותי, הרצאה של יהודה שנהב-שהרבני על ספרות עם, והקראת סיפורים מתוך האסופה בערבית ועברית.
כתב העת עיונים בספרות ילדים הקדיש את הגליון האחרון שלו לסיפורי עם מהלבנט בעקבות אסופת סיפורי העם "כאן יא מא כאן" שיצאה לאור בסדרת מכתוב. את הגליון ערכו יחד תמי ישראלי ולואי ותד, והוא כולל מאמרים ומסות, וסיפורים נבחרים, ביניהם כאלה שלא התפרסמו באסופה.
"איך פספסתי את זה. אני לא מחזיק סתם חפץ ביד. זה ממש לא סתם ספר. זה ספר בעברית. עכשיו הבנתי. הספר הוא זה שגרם לי למחנק. בגללו הרגשתי מועקה. המילה הכתובה על כריכתו ובין דפיו. השפה הזו. השפה העברית בברלין", סיפור של לואי ותד, מתרגם בסדרת מכתוב مكتوب، שהתפרסם בכתב העת גרנטה.
"ברגע שנשים מספרות את הסיפור הן יכולות להיות הגיבורות שלו. היתה להן יכולת לפעול כמו שהן רוצות, ולהפוך את היוצרות ואת יחסי הכוחות בינן לבין הגברים", כתבה של שירין פלאח-סעב ב"הארץ" על קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן- סיפורי עם מבלאד אלשאם".
"כשסופר בסדר גודל כזה של טווח ויכולות בשפה הערבית, על הלהגים והדיאלקטים שלה ובעל היכרות כה מעמיקה עם התרבות היהודית־מוסלמית, כותב על העיר שממנה גלה ארבעים שנה קודם לכן, זהו מסמך עדות ופואטיקה גם יחד המעורר השתאות", אחרית הדבר שכתבה חביבה פדיה לרומן "דיירי משנה וקורי עכביש".
"המשורר הסורי-פלסטיני ע'יאת' אלמדהון חי בשבדיה ומראה בשיריו שגם כאשר פליט מצליח להשתלב בארצו החדשה – הוא לנצח יישאר זר, נווד, בלי בית". ראיון עם המתרגם דניאל בהר בתכנית "מה שכרוך" על קובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה".
פרק מתוך הרומן של אליאס ח'ורי "סִינאלכּוֹל" שנמצא בתהליך תרגום במכתוב مكتوب.
"איך הופכים סיפור שבעל פה לסיפור שבכתב?", יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד מתארחים בתכנית "מה שכרוך" ומדברים על קובץ סיפורי העם "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם". שניהם תרגמו חלק נכבד מהסיפורים בקובץ וגם כתבו את אחרית הדבר (הקשיבו החל מדקה 08:30).
"הגלות בשוודיה הביאה לתמורה פנימית וסגנונית בשירת אלמדהון, שניתן לאפיינה במילת המפתח "סכיזַופרניה" או "פיצֶול אישיות", ככותרתו של אחד השירים המרכזַיים בספר זַה. מצֶד אחד הוא התקרב לתרבות האירופית שבתוכה חי, אך מצֶד שני גופו דחה בשאטָ נפש את האפשרות להישתל ולצֶמוח מחדש כאדם וכאומן אירופאי". אחרית הדבר שכתב דניאל בהר לקובץ השירה "ניסיתי לתרגם לך את המלחמה".
"ההר הקטן" ו-"עונת המשמשים", שני ספרים שעתידים לראות אור בסדרה שלנו, נבחרו לרשימת הספרים המומלצים של מדור הספרים של עיתון 'הארץ' לשנת 2025.
הַספִּּורּ הַזהֶּ באֶּמֱתֶ הִתְרַחֵשׁ, וְאֵינוֹ סְתָם כָּזָב שֶׁיָּצָא לִי לְקוֹשֵׁשׁ. אַבָל אֲנִי נִשְׁבַּעַת בֶּאֱלהִֹים, שֶׁיִּתָּכֵן כִּי הַדְּבָרִים מֻמְצָאִים.
סיפור מתוך הקובץ "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מסלאד אלשאם".
"פירושה של מעורבות היא להתייצב בקרבות היסטוריים בזמן אמת לצידם של המנושלים ולהעלות דרך עולמה הבדיוני של הספרות הזדהות עם תנועות הפועלות לשחרור פוליטי. לפי עיקרון זה, שאלת פלסטין וייצוג הנכבה ניצבת בלב יצירתו של ח'ורי, וסביבה סובבת הטרילוגיה", סקירה של דניאל בהר לטרילוגית "ילדי הגטו".
שני שירים של מחמוד דרוויש שמתפרסמים לראשונה בעברית בתרגום חברי מכתוב. השירים מתייחסים למלחמה שהתחוללה בלבנון בקיץ 2006 ולמצב המלחמה ששרר באותה העת בעזה, ובחרנו לתרגמם לאור הרלוונטיות שלהם היום.
לואי ותד כותב על "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם", קובץ סיפורי העם שראה אור בסדרת מכתוב: "הקורא עשוי למצוא בהם התכתבויות עם סיפורים כמו סינדרלה, היפה והחיה ושלגיה, אשר מסופרים באופנים חדשים ומרעננים הנטועים עמוק בתרבות הלבנטינית של בלאד אלשאם".
"בתוך המחשבה המערבית בנושא מודרניזציה ורציונליזציה, סיפורי העם הם החריג שמייצג את העבר. במסגרת התזה של מקס ובר בנושא "הסרת הקסם" מן העולם והחלפתו במערכות רציונליות, כמו מדינה, בירוקרטיה, משפט, חוק וסדר חברתי – הם נחשבים לשיירים של עידן הקסם", אחרית הדבר שכתבו יחד לואי ותד ויהודה שנהב-שהרבני לקובץ "כאן יא מא כאן: סיפורי עם מבלאד אלשאם".
בחורף האחרון, בצרפת, שוחח פרופ' יהודה שנהב-שהרבני עם הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי על ספרות ועל הגורל הישראלי והפלסטיני. "הארץ" פירסמו את נוסח השיחה בעקבות פטירתו של ח'ורי ביום 15.9.2024.
יהודה שנהב-שהרבני, העורך הראשי של מכתוב-مكتوب מתארח בתכנית "גם כן תרבות" על הסופר אליאס ח'ורי שהלך לעולמו אתמול: "ח'ורי שינה את סוגת הרומן הערבי ובטח הלבנוני, כמה פעמים נכתב בעיתונים בצרפת ובמקומות אחרים שהוא עומד לקבל את הנובל" (הקשיבו החל מהדקה 14:50).
המומים וכואבים את לכתו של הסופר ואיש הרוח אליאס ח׳ורי שהלך לעולמו היום (15.9.2024). ח׳ורי נולד בביירות בשנת 1948, וכתב רבות את הסיפור של העם הפלסטיני ואסונו. הוא קיבל מעמד מיוחד בסדרת מכתוב שתירגמה חמישה מספריו.
"מה שכרוך" מארחים את המתרגם עידן בריר על ספרות ערבית בזמן מלחמה, ואת המתרגמת חנה עמית כוכבי על אינדקס התרגומים שכולל את מירב התרגומים שנעשו מערבית לעברית מאז המאה ה19 ועד היום.
שלושה מפגשי שיח סביב שלוש יצירות מרחבי המזרח התיכון. המפגשים מתקיימים בחודשי אוגוסט וספטמבר בשיתוף בין סדרת מכתוב לסלון הספרים של FeelBeit.
בפודקסט הזה אברום בורג מארח את פרופ' יוני מנדל, עורך המשנה של סדרת מכתוב ומי שתרגם את הרומן הראשון בסדרה "הולך על הרוח" מאת סלמאן נאטור. השניים מדברים על נאטור, על תרגום בדיאלוג ועל מעמד השפה הערבית בארץ.
"אדם בדמותי" הוא הרומן השלישי והאחרון בטרילוגיית "ילדי הגטו", ובו חותם אדם דנון את מסעו בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. כמו שני הרומנים הקודמים, גם הרומן הזה מורכב משכבות של זמן־מרחב המשתרגות סביב ההיסטוריה הכללית והביוגרפיה של אדם – הנעות כמו מכונת זמן בין עבר לעתיד ובין עולמות מקבילים.
עזה לא ממשיכה בפיצוציה היומיים כדי שנאמר לה תודה. עזה גם לא שבה ומסתערת על המוות כדי שנכתוב עליה שיר. עזה גם לא מוצאת מרווח של זמן כדי לקרוא את איחולינו, וגם דואר לעזה אין, שכן היא נצורה בין תקווה לאויבים. ולמרות כל זאת, היא עומדת היום, וכל יום, כדי שנתפלל לשמה המיוחד. אין זה…
"לדברי פרופ' יהודה שנהב-שהרבני בישראל מתפרסמים בשנה בסביבות 1,500 ספרים מתורגמים משפות שונות, רובם מאנגלית, ואחר כך מצרפתית, מגרמנית, פולנית, שוודית ורק במקום השישי־השביעי ערבית!", כתבה של שירין פלאח-סעב לעיתון הארץ.
