לִבִּי הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּאִצְטְרֻבָּל מִפִּסְגַּת הַר בִּלְבָנוֹן עַד לְרָפִיחַ

מעבר להזדהות

אֲנִי יוֹשֵׁב מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה מִשּׁוּם שֶׁאֵינֶנִּי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר אַחֵר. שָׁם, מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה, אֲנִי מוֹצֵא אֶת רִגְשׁוֹתַי, וְרוֹאֶה מָה קוֹרֶה לִי וּבְתוֹכִי. הֶעָשָׁן מִתַּמֵּר מִמֶּנִּי. אֲנִי מוֹשִׁיט אֶת יָדִי הַקְּטוּעָה כְּדֵי לֶאֱחֹז בְּאֵיבָרַי שֶׁהִתְפַּזְּרוּ אֶל תּוֹךְ גּוּפִים רַבִּים, אַךְ לֹא מוֹצֵא אוֹתָם וְגַם לֹא יָכוֹל לִבְרֹחַ מֵהֶם בִּגְלַל כּוֹחַ הַמְּשִׁיכָה שֶׁל הַכְּאֵב. אֲנִי נָצוּר בִּפְנֵי הַיָּם, הָאֲוִיר, הַיַּבָּשָׁה וְהַשָּׂפָה. הַמָּטוֹס הָאַחֲרוֹן שֶׁהִמְרִיא מִנְּמַל הַתְּעוּפָה בְּבֵירוּת הִנְחִית אוֹתִי מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה, כְּדֵי לִצְפּוֹת בִּשְׁאֵרִית מוֹתִי עִם מִילְיוֹנֵי צוֹפִים. דָּבָר לֹא מוֹכִיחַ שֶׁאֲנִי קַיָּם כְּשֶׁאֲנִי חוֹשֵׁב עִם דֵקַארְט, אֶלָּא רַק כַּאֲשֶׁר הַקָּרְבָּן שֶׁבְּתוֹכִי מִתְעוֹרֵר, עַכְשָׁו, בִּלְבָנוֹן. אֲנִי נִכְנָס אֶל תּוֹךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה, אֲנִי וְהַמִּפְלֶצֶת. אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמִּפְלֶצֶת חֲזָקָה יוֹתֵר מִמֶּנִּי בְּמַאֲבַק הַמָּטוֹס וְהַצִּפּוֹר. אֲבָל אֲנִי הִתְמַכַּרְתִּי, אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי, לִגְבוּרַת הָאָלֵגוֹרְיוֹת: הַמִּפְלֶצֶת טָרְפָה אוֹתִי בְּלִי לְעַכֵּל אוֹתִי, פַּעַם אַחַר פַּעַם יָצָאתִי מִתּוֹכָהּ שָׁלֵם. נִשְׁמָתִי שֶׁפָּרְחָה מִמֶּנִּי וּמִבֶּטֶן הַמִּפְלֶצֶת, כְּזִיק שֶׁל אוֹר, שׁוֹכֶנֶת עַתָּה בְּגוּף אַחֵר, קָלִיל וְחָזָק יוֹתֵר. אֲבָל אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ הֵיכָן אֲנִי נִמְצָא עַכְשָׁו: מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה אוֹ בְּתוֹךְ הַטֵּלֵוִיזְיָה. אֲנִי רוֹאֶה רַק אֶת לִבִּי הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּאִצְטְרֻבָּל מִפִּסְגַּת הַר בִּלְבָנוֹן עַד לְרָפִיחַ.

שיגרה

יְרִידָה בַּטֶּמְפֵּרָטוּרוֹת. רוּחוֹת צְפוֹן־מַעֲרָבִיּוֹת. מִמְטָרִים קַלִּים. הַיָּם מְקֻמָּט וְאַפְרוּרִי. עֲצֵי הַבְּרוֹשׁ גְּבוֹהִים. עַנְנֵי סְּתָיו הִפִּילוּ הַיּוֹם שְׁלוֹשִׁים חֲלָלִים בִּצְפוֹן עַזָּה, בְּתוֹכָם שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּתְּפוּ בְּהַפְגָּנָה לִתְבִיעַת חֶלְקָן שֶׁל הַנָּשִׁים בַּתִּקְוָה. הַשָּׁמַיִם גְּבוֹהִים. הַיָּם שָׁקֵט עַד כְּחַלְחַל. הָרוּחוֹת צְפוֹנִיּוֹת. הָרְאוּת טוֹבָה. אֲבָל עַנְנֵי סְּתָיו — הַשֵּׁם הַסִּימְבּוֹלִי שֶׁל מִתְקֶפֶת הַקֶּטֶל הַנּוֹכְחִית — נִטְרְלוּ לִפְנֵי זְמַן קָצָר מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה בַּת שְׁבַע־עֶשְׂרֵה נְפָשׁוֹת חַיּוֹת. הַחֲדָשׁוֹת מְחַפְּשׂוֹת אַחַר שְׁמוֹתֵיהֶן מִתַּחַת לַהֲרִיסוֹת. חוּץ מִזֶּה נִדְמֶה שֶׁהַחַיִּים הַבִּלְתִּי־שִׁגְרָתִיִּים נָעִים בְּקֶצֶב שִׁגְרָתִי לְמַדַּי. הַשָּׂטָן עֲדַיִן יָכוֹל לְהִתְגָּאוֹת בַּמַּחְלֹקֶת אֲרֻכַּת הַשָּׁנִים שֶׁלּוֹ עִם אֱלֹהִים. אֲנָשִׁים עֲדַיִן מְסֻגָּלִים לוֹמַר בֹּקֶר טוֹב, אִם הֵם מִתְעוֹרְרִים חַיִּים. אַחַר כָּךְ הֵם הוֹלְכִים לַעֲבוֹדַת יוֹמָם: אֶל הַלְוָיוֹת הַחֲלָלִים. אֵין לָהֶם מֻשָּׂג אִם יָשׁוּבוּ שְׁלֵמִים לְמָה שֶׁנּוֹתַר מִבָּתֵּיהֶם הַמְּכֻתָּרִים בְּדַחְפּוֹרִים, בְּטַנְקִים, בַּעֲצֵי־בְּרוֹשׁ כְּרוּתִים. וְהַחַיִּים עַצְמָם, מֵרֹב אֲדִישׁוּתָם, נִרְאִים כְּמוֹ שִׂרְטוּט רִאשׁוֹנִי שֶׁל מִשְׁאָלָה שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲלוֹתָהּ עַל הַכְּתָב: לִזְכּוֹת לִחְיוֹת כְּמוֹ גּוּרוֹת הַתַּנִּים הַשּׁוֹכְנוֹת לָבֶטַח בִּמְעָרָה. אֲבָל מוּלֵנוּ נִצֶּבֶת מְשִׂימָה קָשָׁה: לְתַוֵּךְ בֵּין אֱלֹהִים לְבֵין הַשָּׂטָן כְּדֵי לְהַשִּׂיג הַפְסָקַת אֵשׁ קְצָרָה, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לִקְבֹּר אֶת מֵתֵינוּ.

*השירים תורגמו מערבית בידי יוני מנדל וואאל עבוד, חברי צוות מכתוב-مكتوب, ופורסמו לראשונה במוסף הספרים של עיתון הארץ.