سينالكول
סינאלכול

בסוף מלחמת האזרחים הלבנונית שב הרופא כרים שמאס לביירות – העיר שבה נולד וחי עד שהיגר בראשית שנות השמונים למונפלייה שבצרפת. הוא חוזר עמוס בנוסטלגיה ותקווה לעידן חדש ומזהיר, אך תקוותיו נכזבות: עם שובו הוא מוצף בזיכרונות מהמלחמה שפירקה את חייו, שלחה אותו לגלות והובילה לניתוק קשריו עם אחיו. השיבה לביירות מציפה את כל מה שניסה להדחיק במשך השנים, וחושפת בפניו את מה שמנסחת בפשטות אחת מגיבורות הרומן: ״המלחמה לא נגמרה, כי היא עוד חיה בתוכנו״.

אם באב אלשמס הוא האפוס הפלסטיני הגדול של אליאס ח׳ורי, אז סינאלכול (2012) הוא האפוס הלבנוני שלו. אולם כמו תמיד אצל ח׳ורי, גם כשהוא כותב מתוך ז׳אנר, הוא מערער עליו. כך גם סינאלכול, המשתרע על פני כחמש מאות עמודים, אינו נמסר ככרוניקה סדורה, אלא כפקעת של זיכרונות מקוטעים וחמקמקים, ביטוי לנפש מפורקת שנותרה שסועה בעקבות המלחמה.

מערבית: יהודה שנהב שהרבני | צוות תרגום ועריכה: דפנה רוזנבליט וואא׳ל עבוד