زينب
זינב

הכפר המצרי בראשית המאה העשרים – על תעלות המים ושדותיו המוריקים, חילופי העונות ומגוון העבודות החקלאיות – מתואר מרחוק, באהבה ובגעגועים, בידי מחמד חסין היכּל, בעודו סטודנט בפריס. היכל מגולל את סיפורן של שתי הדמויות העיקריות בספר: זינב וחאמד. חאמד הוא בנו של בעל אדמות, וזינב עובדת בשדותיו של אביו. בחופשות הקיץ נשבה חאמד בקסמהּ של בת הכפר התוססת, שמאפילה ביופייה על עזיזה, בת דודו ובת מעמדו. זינב נהנית מחיזוריו של חאמד, אך ליבה נתון לבן הכפר אבראהים. עם זאת, לרוע מזלה היא נאלצת להינשא לגבר אחר, ואבראהים מגויס לצבא. ליבה של זינב נשבר.

זינב נחשב בעיני רבים לרומן המצרי הראשון. היכּל, משפטן, עיתונאי ופוליטיקאי מצרי, הודה שהושפע מהספרות הצרפתית, אך גם שילב בספרו – שנכתב בימי הפרוטקטורט הבריטי במצרים – רעיונות לאומיים, התייחסויות לעבר הפרעוני, וביקורת נוקבת על הפיאודליזם, על מעמד האישה בעיר ובכפר, על ההפרדה הכפויה בין צעירים וצעירות, על נישואים כפויים, ועוד.

תרגום: רחל חלבה | עריכה תרגום: מרוא סעאבנה