الشقة في شارع باسي הדירה ברחוב פאסי

בתקופה שבין השנים 2001־2019 אירעו אירועים רבים ששינו את מושגי ההגירה מיסודם והקשר בין מזרח הים התיכון לבין אירופה הפך מורכב וטעון במיוחד. ג'מיל ואמיר היגרו לפריס בשנת 2001, לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000 בגליל, בשאיפה לחיים טובים יותר שבהם תוכל להתקבל השונות שלהם – היותם הומוסקסואלים – אך לא פחות מכך, כדי לחפש פרטנרים שיהיו בעלי השפעה, עשירים ובעלי דירות בשכונות היוקרה המעטירות פינוקים של בירת צרפת. הגשמת החלום להישאר שם, בנוחות האינסופית, הופכת למירוץ בין השניים לניצולה של הזדמנות שלא תחזור. הזדמנות זו נקרית בדרכם של השניים בדיוק כשמופיעים תסמיני מחלת האיידס אצל אחד מהם ואילו השני חש שעליו לחטוף את ההזדמנות מן השני בלי רחמים ולנצלה כדי שלא תאבד לשניהם גם יחד, ומי כמו הקרובים ביותר ראויים יותר מכל שיעשו להם טובות. שני החברים נפרדים פחות משנה לאחר הגעתם לעיר ונפגשים במקרה 18 שנה לאחר מכן.

ברומן "הדירה ברחוב פאסי", נע ראג'י בטחיש בין מקומות שונים וזמנים שונים, כשהוא מתחקה אחר דרכם של שני גיבוריו, ג'מיל ואמיר, ומבקש לחשוף את נפשם, את זהותם ואת מקומם בעולם. ברצף סיפורי דינמי ושופע מלודרמה, גם אם כזו שאינה נעדרת התבוננות צינית בדמויותיו, משרטט בטחיש את הנתיבים שעוברים גיבוריו: ההתחלה החולמנית, בימי ילדותם, במולדת, פלסטין – "הארץ", כפי שהוא מכנה אותה, ועד לסוף דרכם קורע הלב, בין רחובותיה וסמטאותיה של פריז, בירת צרפת, אך אין זו פריז הספוגה ריחות בושם והמעוטרת בתכשיטים ובאופנה עילית, אלא זו הקשוחה והמחוספסת.

תרגום: עידן בריר