מה תפקידו של מתרגם? האם הוא סוכן התרבות של שפת המקור או דווקא של שפת היעד? שאלה זו חיונית להבנת נאמנותו: האם הוא מחויב לייצג את שפת המקור על חשבון "איכות המוצר המתורגם", או שהוא מחויב להעמדת התרגום בפני עצמו, באופן שיהיה נהיר וקריא בקרב קוראי שפת התרגום, ובכך ייאלץ, לדוגמה, לוותר על כפלי משמעות ודקויות משפת המקור?
שאלות כאלה מלוות כל טקסט מתורגם. ואולם בקובץ השירים ניסיתי לתרגם לך את המלחמה מאת ע'יאת' אלמדהון, הן נשאלות ביותר מרובד אחד, משום שכפי שמעיד עליו שמו פעולת התרגום בספר לא פועלת רק ברובד השפה, אלא מנסה "לתרגם" משהו גולמי יותר – את אסונם הקטלני ביותר של בני האדם, מעשה ידם להתפאר.
ה"תרגום" בספר מתבטא בשלושה רבדים: הרובד הבין־שפתי (הספר נכתב בערבית ותורגם לעברית על ידי ד"ר דניאל בהר, פרדוס חביב אללה ערכה את התרגום), רובד המלחמה (המשורר מנסה "לתרגם" את המלחמה למי שלא חווה אותה על בשרו) והרובד הספרותי־שירי (המשורר מנסה "לתרגם" את המלחמה לשיר). כבר בשיר השלישי בקובץ אלמדהון מביע את מודעותו להשלכות התרגום, או לכך שניסיונו לא תמיד צולח: "נִסִּיתִי לְתַרְגֵּם לָךְ אֶת הַמִּלְחָמָה מִשָּׂפָה שֵֵׁמִית לְשָׂפָה הוֹדו־אֵירוֹפִית, וְנִפְגַּעְתִּי מֵרְסִיסִים" (עמ' 13). הודאה זו של המשורר תואמת את אופי הקובץ, שלעיתים מצליח במשימת התרגום על שלושת רבדיה השונים, וליעתים נכשל בה. כך או כך, מדובר בקובץ שירים יפה וייחודי, שרלוונטי יותר מתמיד לקוראיו הישראלים.