أحجية إدمون عمران المالح החידה של אדמונד עַמְרָאן אלמאלח

הרומן החידה של אדמונד עַמְרָאן אלמאלח שואב השראה מחייו של הסופר היהודי-מרוקאי אדמונד עַמְרָאן אלמאלח (1917-2010).  אלמאלח זכה לכתף צוננת בקרב יהודי מרוקו כיוון שבחר להישאר במרוקו בתקופה שבה פעלה התנועה הציונית לעודד יהודים לעלות לישראל, נושא שבו עסק רבות ברומן שלו שפרסם בסוף שנות השמונים (Mille ans un jour ). אחר כך נאלץ להגר לצרפת בשל התנגדותו למשטרו של חסן השני, שם לימד פילוסופיה ועבד כעיתונאי. לאחר שהשתפר מעט מצב זכויות האדם במרוקו, חזר לרבאט משנת 1999 ועד מותו.

ברומן שלפנינו בונה הסופר המרוקאי מוחמד סעיד אחג'יוג' ביוגרפיה אלטרנטיבית לאלמלאח. אלמאלח הספרותי עולה לישראל, אולם מתאכזב ומהגר לצרפת, שם הוא מוצא את עצמו מעורב בשערוריה ספרותית, ובסוד כמוס על מעורבותו של המוסד בטביעתה של ספינת המעפילים אגוז. את עיקר המאמץ משקיע אלמאלח הספרותי בניסיון לכתוב רומן. אולם מי המספר ומי המסופרים שלו? מהם גבולות הדיאלוג בין אדמונד עמרן אלמאלח, הסופר היהודי-מרוקאי שהיגר ממרוקו לישראל ומשם לצרפת; לבין עיסא אלעבדי, העיתונאי הקומוניסטי מן האופוזיציה, שהוא גם שם העט של הסופר עמראן אלמאלח, חבר ועדת השופטים של פרס ספרותי?

מעבר לכל אלה, מאפשר הרומן הזדמנות נדירה לעמוד על ההיסטוריה של יהודי מרוקו מנקודת מבט ערבית. עבור ההיסטוריה הזו, חייב היה אחג'יוג' לכתוב לאלמאלח ביוגרפיה חדשה, שעוברת דרך ישראל, המסופרת כהיסטוריה אוראלית בניגוד להיסטוריה הרשמית, כאקט לשיקום הזיכרון.

מוחמד סעיד אחג'יוג' (יליד 1982) הוא סופר מרוקאי. קטע מתוך הנובלה שלו "קפקא בטנג'יר" תורגם לעברית על ידי רים ע'נאיים בפרויקט הסיפור הקצר.

תרגום: יהודה שנהב-שהרבני ולואי ותד