"בכל זאת בשנים האחרונות החלה גם תנועה אחרת, של סופרים ואמנים יהודים ישראלים שחוזרים אל השורשים ולא מתביישים גם לשיר בערבית" – כתבה על מצב לימודי הערבית בישראל

צפו כאן בכתבת המגזין של עמרי מניב על מעמד השפה הערבית כיום. הכתבה עוסקת בכשלים של לימודי הערבית במערכת החינוך, אך גם בעניין המחודש של הציבור בשפה.

"(לאנתולוגיה) יש באמת אופי מיוחד ומכמיר לב, סוחף ומכמיר לב. היא מצליחה לרחף בעדינות ובחכמה על הגבול המעורפל שבין תפקידה ספרותית, הנבחנת על פי ערכה האסתטי, לתפקידה כתעודה היסטורית ופוליטית, כעדות וזעקה"

קראו כאן את טורו של אלי הירש "קורא שירה" אשר עסק באנתולוגיה של השירה האזידית אשר יצאה לאור במכתוב ביולי 2017. הטור התפרסם ביום שישי 11.08.17 ב7 לילות.

"התענוג היה כפול: הן מהיצירה בערבית הן מיצירת התרגום של ברוריה הורוביץ, שמצליחה להפליא לשמור על הקול הספרותי של המקור וגם להעניק לו חיים בשפת היעד"

קראו כאן את ביקורתו של אייל שגיא ביזאווי על הספר "פרנקנשטיין בבגדאד" שכתב אחמד סעדאווי ותירגמה לעברית ברוריה הורביץ.

"מחזה האבסורד: מדינת היהודים נגד המשוררת דארין טאטור"

יהודה שנהב-שהרבני, ברשימה במוסף הארץ, על המשפט מדינת ישראל נגד המשוררת דארין טאטור, שההכרעה בו צפויה בתקופה הקרובה. על "טרקלין הצדק" הישראלי, סוגיות תרגום ערבית-עברית ושאלות שפה, ועל מחזה אבסורד בן שתי מערכות

"באחד הקטעים הנוגעים ללב בספר, מפגיש נאטור שתי אמהות שכולות, פלסטינית ויהודייה (רק בדבריו עליהן. בפועל הן מסרבות להיפגש)" – ביקורת של עופרה עופר אורן על "הולך על הרוח"

קראו כאן את ביקורתה של עופרה עופר אורן על הספר "הולך על הרוח", בה היא עוסקת בעוצמות הרגשיות שמצליח נאטור להעביר אל הקורא. עופרה מתארת את האופן בו נאטור הן מבטא את הרגש הפלסטיני אל מול המציאות הקיימת בישראל, והן מעורר רגש אצל הקורא הישראלי בתגובה לכל זה.

"יש סיכוי שהישראלים מתחילים סוף סוף לקרוא ספרות ערבית": כתבתו של איל שגיא ביזאווי

איל שגיא ביזאווי כותב באתר "הארץ" על העניין הגובר של ישראלים בקריאת ספרות ערבית מתורגמת, ומספר גם על פעולתו של חוג המתרגמים כחלק מהפרויקט התרבותי הזה של הבנת העולם הספרותי שסביבנו

ריאיון נוסף ברדיו על האנתולוגיה של השירה האזידית: עידן בריר בתכנית "מה שכרוך"

בהמשך לראיון הקודם שפרסמנו עם אלמוג בהר, שמעו כאן את עידן בריר משוחח על הספר החדש בסדרת מכתוב: "אין בבעלותי דבר מלבד החלומות: אנתולוגיה של שירה אזידית בעקבות האסון, 2014-2016". הריאיון שודר בתכנית "מה שכרוך" ב11.7.17

כיצד מתרגמים נישול וכאב, והאם אלו נמחקים בעת התרגום? מאמרו של אנטון שמאס

קראו כאן על מאמרו של אנטון שמאס: על האופן בו תרגום עדויות של פלסטינים לאנגלית ועברית מחק את ביטויי הכאב, והן על העמדת השפה העברית במבחן: האם היא יכולה בכל זאת להיות פתוחה לכאב שנכתב בשירה בשפה הערבית?

סוגיות בתרגום מערבית לעברית: פאנל חגיגי בהובלת חוג המתרגמים

ב-22 במאי 2017 התקיים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב הכינוס השנתי ה-16 של האגודה הישראלית לחקר שפה וחברה. קראו כאן את עיקרי הדיון שהובילו חברים בחוג המתרגמים: ד"ר חנה עמית-כוכבי, ד"ר חוסני אל-ח'טיב שחאדה וד"ר יוני מנדל.

"הייתי הראשון ברחובנו שעשה את מלאכת הכתיבה למקצוע" – אחרית הדבר של אלמוג בהר ל"בית בקהיר"

הטרילוגיה "בית בקהיר" (בערבית: "בין אלקצרין", או "בין שני הארמונות") מהווה את שיא יצירתו של הסופר נגיב מחפוז, שהוכתר לא פעם כגדול הסופרים המצרים במאה העשרים. קראו כאן את אחרית הדבר של אלמוג בהר לתרגום הטרילוגיה.

"הולך על הרוח: בין בּיסאן לבית שאן": מרזוק אלחלבי על ספרו של סלמאן נאטור

בביקורת שבאתר "הארץ" שכתב מרזוק אלחלבי, עולים כשרונותיו של נאטור לעמת ההיסטוריה של גן העדן האבוד הפלסטיני עם המציאות הקיימת. קראו כאן את הביקורת על היצירה, שמהווה את התרגום הראשון בסדרת "מַכְּתוּב".

נוסטלגיה, החייאת העבר או ביקורת על יחס המוסלמים בתימן למיעוטים: איל שגיא ביזאוי על "היהודי היפה"

כיצד מצליח הסופר עלי אלמקרי לשלב בין סיפור אהבה בין יהודי למוסלמית, בין געגוע נוסטלגי לתקופה מן העבר ובין מתחים ושנאת מיעוטים בתימן? האם הסיפור בא לבקר את החברה התימנית של היום ואת יחסה למיעוטים והתמודדותה עם העבר? קראו כאן את ביקורתו של איל שגיא ביזאוי על הספר "היהודי היפה" שתירגם יהודה שנהב.

ביקורת על הספר "היהודי היפה"

"היהודי היפה", ספר שכתב הסופר התימני עלי אלמקרי ותורגם ע"י יהודה שנהב-שהרבני, מגולל סיפור אהבה בין צעיר יהודי לצעירה מוסלמית על רקע התסיסה המשיחית־שבתאית בתימן של המאה ה-17. להלן ביקורת ספרות של ירין כץ במגזין הספרות "קורא בספרים".

תשעים ותשע אחוז: סיפור קצר מאת יהודה שנהב-שהרבאני

קראו כאן את סיפורו הקצר הראשון של יהודה שנהב-שהרבני, בו נחשפת דמותו של הדוד בדרי יליד עיראק ודעותיו על כל המתרחש סביבו, מ"מזימות האימפריאליזם הבריטי במזרח התיכון" ועד "הכלבלבים של בן גוריון", מבגדאד ועד פתח תקווה.

תרגום ספרותי כבסיס לדו-לאומיות (אנגלית)

פרופ' יהודה שנהב התארח בפודקאסט TLV1 בשפה האנגלית. בתוכנית דיבר פרופ' שנהב על פרויקט מכתוב במכון ון ליר בירושלים, על תרגומי ספרות וחשיבותם במציאות הפוליטית, החברתית והתרבותית שבה מצויים יהודים וערבים בישראל של ימינו.

אל תקלל את אמי / סאלח מאדו

אָחַזְתִּי בְּיָדָהּ שֶׁל אִמִּי כְּדֵי שֶׁאִישׁ לֹא יְקַלְּלָהּ וּבָרַחְתִּי עִם מִשְׁפַּחְתִּי אֶל הָהָר הַגָּבוֹהַ. שיר מאת המשורר היזידי סאלח מאדו. תירגם מערבית: עידן בריר