סלמאן נאטור ז"ל
סלמאן נאטור (2016-1949), היה סופר ומחזאי והוא יליד דאלית אל-כרמל. בוגר אוניברסיטת חיפה בפילוסופיה כללית. ערך את המוסף לתרבות בעיתון "אל-איתיחאד" ואת ירחון אל-ג'דיד לספרות ואומנות בין השנים 1977 ועד 1990 ואת כתב העת "סוגיות ישראליות" בשנים מ 2000 ועד 2007. נהל את המכון ע"ש אמיל תומא לעיונים פלסטיניים וישראלים בחיפה (2002 – 2008), מזכ"ל התאחדות הסופרים הערבים בישראל (1975 – 1977) מזכיר ועד היוצרים הישראלים והפלסטינים נגד הכיבוש ולמען השלום (1986 – 1992) חבר הנהלת העמותה לפיתוח המוזיקה הערבית. חבר הנהלת מרכז עדאלה (2000 – 2006) חבר הנהלת ארגון אדם (1997 – 2000) חבר הנהלת תיאטרון בית ליסין. עד מותו היה מנהל פרויקט " התרבות הפלסטינית – זכויות ומרחבים" במרכז מוסאווא. פרסם 30 ספרים בשפה הערבית. בין ספריו: "מאמרים בהגות ופילוסופיה" (1971), "מאחורי המלים" (סיפורים קצרים 1972), "אתה הרוצח, שייך" (רומאן 1976) "מסבאת הכפר" (סיפורים 1986) "סופר זעם – מונולוג ישראלי" (סאטירה 1985) 4 ספרי ילדים, 5 ספרי מסות וביקורת. את ספרו "הולכים על הרוח" כתב בערבית ובעברית בשנת 1992. ספרו "זיכרון" ראה אור בבית לחם בשנת 2006. "מסע מדברי, טרילוגיה" ראה אור בעמאן ורמאללה בשנת 2009. הרומן האחרון שכתב, "היא, אני והסתיו," ראה אור בחיפה בשנת 2011 ופורסם בתרגום עברי של יהודה שנהב, בהוצאת הקיבוץ המאוחד . נאטור היה גם מתרגם פורה ותרגם את "הזמן הצהוב" מאת דוד גרוסמן, "שיחות על מדע וערכים" מאת ישעיהו ליבוביץ', "איזה מלחמה נהדרת", מאת דן יהב, "חינוך לגלותיות" מאת אילן גור זאב, "על התיאטרון הישראלי" מאת שמעון לוי. כמו כן תרגם וערך 4 אנתולוגיות שירה וסיפורת עברית שראו אור ברמאללה ועוד תרגם 4 מחזות לילדים מעברית לערבית שהוצגו בתיאטרון בית הגפן וכן את המחזות "ויה דולורוזה" של דיויד הר עבור תיאטרון הקאמרי ו"אב הבית" של הרולד פינטר עבור התיאטרון העירוני בחיפה. כתב 5 מחזות בערבית שהוצגו על בימות בארץ ובחו"ל, ביניהם: מחזהו הראשון, "הביצה", משנת 1982, בוים עח-ידי ריאד מסארווה אך הצנזורה אסרה הצגת המחזה. המחזה "נחיתת אונס" הועלה בערבית בתיאטרון הלאומי הפלסטיני (אל-חכּוואתי) בשנת 1999 והועלה שוב ב 2009 בתיאטרון "חכּאיא" ברמאללה וכן הוצג בפסטיבלים במרוקו, סוריה, קטר, אבו דבי ולוב ובעברית, בתיאטרון העברי-ערבי ביפו בשנת 2004 . המחזה "זיכרון", הצגת יחיד שביים אדיב ג'השאן, הועלה בתיאטרון "אל-סראיה" בשנת 2003. נאטור היה מיוזמי וממקימי פרויקט "מַכְּתוּבּ" במכון ון ליר בירושלים העוסק בתרגום יצירות מהתרבות והספרות הערבית לעברית. בשנת 2017 ראה לאור הספר "הולך על הרוח" , טרילוגיה של שלוש יצירת של סלמאן נאטור ("מסע על מסע", "הולכים על הרוח" , "המתנה" ). הספר פורסם לאחר מותו של נאטור ומתרגם הספר, יונתן מנדל, הקדיש את הספר "לסלמאן נאטור ולרוחו החיה" . הספר פורסם בהוצאת "עולם חדש" כסנונית הראשונה של הוצאת "מַכְּתוּבּ", המוקדשת לתרגום ספרות ערבית לעברית.